אבל האם אוכל יבש, לא בריא שכיף לנשנש אותו כמו גרעינים, הם מילים נרדפות למצות? ממש לא.
נתחיל בכך, שהמצה של היום די לא דומה למצות של פעם ובטח לא מזכירה את המצות שאכלו אבותינו ביציאת מצריים.
אפילו חומרי הגלם לא היו אותם חומרי גלם, היות והחיטה עברה מספר שינויים ביולוגיים רציניים במשך השנים האלה, כדי להתאים לצרכים החקלאים של העולם המודרני.
אך מה שיותר חשוב ששיטת היצור של המצות שלנו די לא דומה לשיטה שהייתה נהוגה אז. נשמע אולי מצחיק מעט, אבל אבותינו העניים אכלו דווקא מצות אורגניות, מהסיבה הפשוטה שלא היו אז חומרי גלם שעברו הדברה תעשייתית.
הקמח שלהם היה לא רק אורגני, הוא היה גם מלא ובריא יותר.
לחמא עניא או לחם עוני?
אבותינו אכלו לא רק מצות בריאות יותר, אלא כפי שרובנו יודעים, גם רכות יותר. המצות הקדמוניות היו אולי יותר נעימות לחיך, אך לא ניתן היה לשמור אותן בכלל, היות והן התקלקלו בצורה מהירה למדי.
היום המצות שמזכירות יותר את המצות המקוריות הן מצות תימניות, והן נשמרות בהקפאה. המצות ההמוניות נשמרות היטב בכל תנאי מזג האוויר, אך "נוקמות" בנו במרקמן הקשה, ומרחיקות אותנו עוד יותר מהטעם המקורי של המצה.
מכל אלה נובע שדווקא המצות הפשוטות יותר הכי פחות דומות ללחמא עניא המקורי. ודווקא המצות המיוחדות והיקרות יותר מתקרבות עד כמה שניתן ל"לחם העוני".
למען הצדק נציין שאותו לחם עוני מקורי לפחות לא התהדר בשלל טעמים וסוגים. ואילו היום אנחנו רואים על המדפים מגוון רחב של מצות, המשלבות בין כשרות לפינוק, טעם וסגולות בריאותיות.
מצות ללא גלוטן
ראשית, בעקבות גילוי מספר רב של חולי צליאק בארץ גדל גם הביקוש למצות שיאפשרו לאנשים האלה לחגוג את החג עם כולם. אגב, עשיית המצות האלה אינה פשוטה כלל, היות וכל הדגנים מתוך הגדרה מכילים גלוטן.
רק לא מזמן התגלה זן של שיבולת שועל שאינו מכיל גלוטן שאפשר להפיק מצות גם עבור חולי צליאק.
גם אנשים בריאים שמקפידים על תזונה מאוזנת מחפשים היום מצות בריאות יותר. הפופולארית ביותר היא המצה מקמח מלא, אך לבררנים שבינינו מוצעת גם מצה בתוספת קמח שיפון או קמח כוסמין.
ישנן גם מצות בתוספת סיבים תזונתיים שמקלות על העיכול. תוספת הסיבים מושגת בזכות הוספת הסובין למצה. ולאלה שלא מוכנים לוותר על דיאטה בימי החג מוצעת גם מצה קלה מופחתת קלוריות.
מצות עשירות בטעמים
ולאלה שלא מוכנים להסתפק בטעמה הרגיל של המצה היבשה ישנו גם מגוון עשיר של מצות בטעמים, ההופכות את יציאת מצרים למסע גורמה.
כך, ניתן למצוא היום מצה בתוספת ביצים, מצה עטופה בשוקולד ועוד מני מצה עשירה שמזכירה את המצה בעיקר בשם, ובטח שלא בטעם.
גם מבחינת ההכשרים המצה הזאת בעייתית, אך בכל הקשור לקירוב אניני הטעם למטעמי הדת היא עושה את עבודתה היטב.
]]>
