שר החוץ של בלגיה, מקסים פרבו, הודיע בלילה שבין שני לשלישי, כי ארצו תכיר במדינה פלסטינית במהלך עצרת הכללית של האו"ם בניו יורק ואף תטיל סנקציות חריפות על ממשלת ישראל. היום (רביעי) שר החוץ סער הגיב בתקשורת הבלגית.
שר החוץ גדעון סער התראיין לעיתון Sudinfo, העיתון הנפוץ בבלגיה והתייחס להכרה במדינה פלסטינית, המותנת בשחרור כל החטופים ובנסיגה מלאה של חמאס. ואמר: ״זו החלטה מאוד מוזרה, שהתקבלה תחת לחץ".
לדבריו בריאיון: "הקמת מדינה פלסטינית לא תלויה בבריסל אלא בירושלים, ולנו אין שום כוונה להקים מדינה שבבירור תהיה מדינת טרור. דרך אגב, זה כבר נוסה לפני 20 שנה, כשישראל נסוגה לחלוטין מרצועת עזה, פינתה את כל הישובים, את כל הבסיסים הצבאיים ואפילו את הקברים בבתי העלמין. התוצאה של זה הייתה צמיחתה של ממלכת הטרור המסוכנת ביותר בעולם. לא נעשה זאת שוב. למדנו את הלקח שלנו״.
עוד אמר סער: ״אני לא יודע איך ממשלת בלגיה מתכוונת לשים קץ לשלטון חמאס. לשכנע אותם? להתחנן בפניהם? כמובן, אנו פתוחים לפתרון דיפלומטי. אם חמאס יסכים להתפרק נשקו ולשחרר את החטופים - המלחמה תסתיים מחר״.
במקביל העיתון היהודי בבלגיה JOODS ACTUEEL פירסם ניתוח מקיף של ההודעה האחרונה של ממשלת בלגיה לגבי הכרה במדינת פלסטין והסנקציות שיוטלו על מדינת ישראל.
בכתבת האנליזה שפורסמה, הוסבר מדוע מדובר בעיקר במהלכים סמליים שאין להם משמעות מעשית בפועל. לפי הניתוח, ההצהרות של שר החוץ מקסים פרבו על “הישגים כוללים” אינן מתיישבות עם המציאות.
למשל, ההכרה בפלסטין כפי שהוצגה לא תתרחש בספטמבר במועצת האומות המאוחדות, אלא מדובר רק במחויבות למפת דרכים הכוללת את “הצהרת ניו-יורק” לקידום פתרון שתי המדינות. ההכרה הממשית תתאפשר רק כאשר יתקיימו תנאים רבים, כולל הכרה ישראלית בגבולות ושותפות של מדינות ערב, פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה – דברים שלמעשה אינם צפויים בטווח הקצר.
גם הסנקציות נגד מתנחלים קיימות בעיקר על הנייר: רשימת הסנקציות האירופית כבר קיימת, מגבלות כניסה יחולו על מספר מוגבל של אישים כמו השרים סמוטריץ’ ובן גביר, ואילו ניסיונות להטיל מגבלות על שר הביטחון ישראל כץ נכשלו. הגבלות על יצוא נשק לא מפתיעות, שכן בלגיה מאז 2009 אינה מספקת רישיונות למדינות בסכסוך פעיל, אך במקביל ממשיכה לרכוש נשק ואמצעי לחימה מישראל כשאין חלופות.
לגבי ויזות, ההבטחה לא תתממש מיד: הממשלה מתכוונת רק לבצע “ניתוח משפטי” לגבי היתכנות של איסור על תושבי התנחלויות, והכללים החלים על ויזות ארוכות טווח לא ישפיעו על תיירים או על כניסה דרך מדינות אחרות באיחוד האירופי. גם ההצהרות על שירותי קונסוליה מוגבלים מתייחסות רק לייעוץ נוסף שאינו מסופק בפועל – השירותים המינימליים, כגון רישום לידות ומסמכים, נשארים.
איסור על יבוא מוצרים מהשטחים ה"כבושים" מצריך צו מלכותי מיוחד, חלות מגבלות רק על חברות מדינה ישראליות, ואילו חברות פרטיות לא יושפעו. הניסיון להעמיד לדין בלגים המשרתים בצה”ל או מתגוררים בהתנחלויות לא התקדם: רק עבירות חמורות על החוק ההומניטרי הבינלאומי יהיו ניתנות להעמדה לדין, כפי שהיה גם קודם לכן.
מגבלות על טיסות צבאיות ישראליות מוגבלות לכמות מועטה, וניתן לעקוף אותן בקלות דרך מדינות שכנות. גם ההצהרות לגבי צעדים נגד "קיצוניים" כוללות בעיקר הצהרות כלליות ותמיכה בסנקציות קיימות, ולא תוקפנות פעילה חדשה.
לפי JOODS ACTUEEL, בסיכומו של דבר ההסכם נושא אופי סמלי בעיקרו, והצעדים עליו לא צפויים לשנות באופן מהותי את המדיניות או המצב בשטח. לדברי הכתב, אין כאן “מהפכה” ביחסי בלגיה-ישראל או בהשפעה על המזרח התיכון, אלא בעיקר הצהרות ותנאים שתלויים בעשייה עתידית שטרם התקיימה.
0 תגובות