בני המשפחה עשו את דרכם יחד עם עוד מאות פליטים לחופי איטליה, אולם הסירה שהובילה אותם הייתה צרה מלהכיל ובשלב מסוים, מול חופי לוב, היא התהפכה.
אשרף מספר כי שמע את זעקותיה של אשתו, אולם הוא בחר לנסות ולהציל את חייו של בנו בן החמש, שנאבק במי התיכון הסוערים.
האב בסופו של דבר נותר ללא אשתו, ללא בנו בן ה-5 וללא בן נוסף, יוסף, בן השנתיים שהצטרף ל-200 פליטים נוספים שמצאו את מותם באותה תאונה.
אשרף זוכר את זעקותיה של אשתו, והוא מספר כי "צעקותיה לא עוזבות אותי. אני עדיין מרגיש את בני בזרועותיי. לא אשכח את היום הזה עד יום מותי". אני חיי את הרגע הזה בכל יום ולעולם לא אשכח את זה, עד יום מותי", הוסיף.
כאמור, אל הסירה היו גם פליטים נוספים ממרוקו ומאפגניסטן, רבים מהם מצאו את מותם בדרכם אל החופש.
]]>
