כפי שחוקרים מקצועיים יודעים, אם בן אדם מנסה להישמע משכנע מאוד ומביא יותר מדי נימוקים, ככל הנראה הוא משקר. לבן אדם שדובר אמת מספיק להעביר את המסר שלו, והאמת מדברת בעד עצמה. לכן המצוות והחוקים של הפרשה מסתדרים נפלא לתוך מערכת משפטית וחברתית ברורה עם נימוק אחד בלבד שמנוסח בצורות שונות לאורך כל הפרשה: כי זהו ציווי של בורא העולם והוא היחיד שמאפשר לנהל את החברה באיזון ובמוסריות. ואילו מדוכנים פוליטיים אנחנו שומעים דווקא נאומים עם יותר מדי נימוקים יפים המדברים על שוויון, צדק, כלכלה, צמיחה, חמלה, חובה מוסרית וכו'.
לא מתוך חמלה אנחנו עוזרים לעניים ולא מתוך זהירות אנחנו מתגוננים מפני האויבים. החמלה עלולה להיגמר ברגע שייגמר לנו הכסף, והזהירות לא תצדיק את עצמה כשתכוסה בשיקולים פוליטיים. רק מתוך הבנה כי בורא העולם הוא הבעלים היחידים על ארצנו, על רכושנו ועל חיינו, ניתן לבנות תכנית ולחלק משאבים בתבונה ובמוסריות גם יחד. אם אנו רואים ברכושו קניין פרטי שלנו, סוחרים בו ככל העולה על רוחנו, או מגרשים ממנו את אלה שלא זכו לקבל חלק ממנו, אין פלא שניסיונות הבעלות שלנו נראים כושלים ועלובים יותר ויותר.
המודעות לבעלות האמתית על כל הרכוש בעולם הזה מחד, והמחשבות על העוני מידך, בצורה בלתי נמנעת גורמות לנו להצטנע ולהסתפק במועט, לפחות באופן זמני. ננצל את הרגע של צניעות ונכין סלט פשוט ומשביע שגם מנצל את כל "הפאות" וה"שכחות" שיש בכל מטבח.
סלט שאריות (פסטה, עוף וירקות)
200 גרם פסטה מבושלת
150 גרם בשר עוף מבושל
1 פלפל אדום (גמבה)
1 מלפפון
2 מלפפונים חמוצים
½ כוס גרגירי תירס משומרים
½ בצל אדום קטן
2 כפות מיונז
1 כף חרדל
2 שני שום מעוכים
מלח
פלפל שחור טחון
חותכים בשר עוף, פלפל, בצל אדום, מלפפון טרי ומלפפונים חמוצים. מוסיפים פסטה ותירס.
מערבבים בכלי נפרד את כל מרכיבי הרוטב: מיונז, חרדל, מלח, פלפל ושום.
מערבבים את כל מרכיבי הסלט עם הרוטב ומגישים בטמפרטורת החדר.
]]>
