תנ"ך במטבח: ונשמרתם מאוד לקליפותיכם

מאידך, רוב שעות היום האנשים מקדישים לבניית החומות שיגנו כמה שיותר טוב על העולם הפנימי הזה מפני העולם החיצוני, ויסתירו אותו טוב ככל האפשר.

בגדי מעצבים ובתי יוקרה, עור מטופח וניתוחים פלסטיים, רכוש ומעמד, כל הדברים האלה נראים כלא קשורים כלל זה לזה, אך לכולם מחנה משותף אחד: זוהי הקליפה שלנו. וככל שהקליפה הזאת עבה יותר, כך אנחנו מרגישים בטוחים ומוגנים יותר.

והשבוע אנחנו מקבלים תזכורת עצובה לכך שהקליפות האלה לא רק לא מגנות עלינו, אלא בעצמן מהוות מטרה קלה לפגיעה מבחוץ ומבפנים.

הקליפות מקבלות את כל מכות העולם החיצון, אך גם נאלצות לעמוד בלחץ שאנחנו מפעילים עליהן מבפנים.

כמו גשמים עזים שממיסים יסודות רעועים של בתים הבנויים על החול, כך המידות וההנהגות שלנו ממיסות את מה שאמור היה להגן עלינו.

אף שאין לנו היום מקרי צרעת תנ"כית, לכולנו יש דמיון מספיק מפותח כדי לראות מקרים רבים ומגוונים של "נגעים" ההורסים את הקליפות שלנו בצורה זו או אחרת.

הפרשה שלנו ממחישה לנו בצורה מפורטת ביותר את עומק האשליה שהקליפות יוצרות אצלנו.

ככל שאנחנו מרגישים בטוחים וחופשיים להתנהג כפי שעולה על רוחנו בתוך הקליפות "החזקות" שלנו, כך אנחנו בעצם חושפים את עצמנו לזעזוע עמוק יותר של אחת מסוגי "נגע צרעת" המצפה לכל היושבים בנחת מאחורי הקליפה העבה.

וכדי ולהרגיש את טיבה האמתי הקליפה שלנו, נכין השבוע מתכון שהופך קליפה עבה ומרה לנשנוש מתוק ועדין.

קליפות תפוזים מסוכרות

קליפה מ-3 תפוזים גדולים
2 כוסות מים
120 ג' סוכר
100 ג' אבקת סוכר

אופן ההכנה:

שוטפים ומקלפים את התפוזים ומסירים היטב את כל השכבה הלבנה מהקליפות. חותכים את הקליפות הצהובות לחתיכות ארוכות ודקות. מכניסים את הקליפות לצנצנת וממלאים את הצנצנת במים. משאירים למשך שבוע, וכל יום מחליפים את המים.

מוציאים את הקליפות, סוחטים ושמים בסיר. מוזגים כוס מים, מביאים לרתיחה ומבשלים במשך 10 דקות על אש בינונית. מסננים את הקליפות.

מבשלים סירופ מסוכר וכוס מים, מכניסים לתוכו את הקליפות ומבשלים על אש קטנה כ-30 דקות. מוציאים את הקליפות ומגלגלים באבקת סוכר. ניתן להחליף את אבקת הסוכר בשוקולד מומס.