המטרה שלא מקדשת את האמצעים

ההבדל שהאנשים נוטים לעשות בין ה"טיפשים" דאז ל"חכמים" של היום מעורר לפעמים פליאה מעורבת בכעס. אכן, פסל לא יוביל לשום מקום. אכן, דמות של בהמה שייעודה לשרת את בני האדם נראית מגוחכת בתפקיד של דמות מפתח שמובילה את בעליה. אכן, כשמזהירים אותך מפני עבודת אלילים, עליך להימנע מכל סוג של עבודת אלילים. אכן, אמצעים פסולים מכל וכל. והמטרה הקדושה שעמדה בפני בני ישראל לא קידשה במאומה את האמצעים הפסולים האלה.

אבל... מה קורה בימינו אנו כשהמטרה כבר לא ברורה כל כך? כשיש ויכוחים לא רק סביב האמצעים, אלא גם סביב המטרות והיעדים של עמנו? האם האמצעים בהם אנחנו משתמשים במאבקים שלנו מקדשים את המטרות הלו? האם הם נראים טוב בהרבה מעגל מסכה? והאם יש בנהרי השנאה שזורמים ברחובות ערינו יכולת כלשהי לטהר ולקדש את המטרות שלמענן הם נשפכים?

היום כמו פעמים רבות בהיסטוריה וכמו בתקופה ההיא עלינו לקבל לא מעט החלטות חשובות, להפגין מיומנות קשה ביותר של סבלנות ואמונה אמיתית, בלי לחפש מתווכים גועים למיניהם. ובלי לנסות לקדש אמצעים פסולים ובזוים ע"י מטרה נעלה ככל שתהיה.

ומה עם העגל? כבודו במקומו מונח, כלומר בצלחת.

כדורי עגל פיקנטיים

500 ג' בשר עגל טחון

3 בצלים

חופן פטרוזיליה

3 שיני שום

1 ביצה

2 כפות סולת

2 פלפלים גדולים (גמבה)

1 פלפל קטן חריף

200 ג' נקניקיות פיקנטיות

2 כפות רסק עגבניות

1 כוס מים

1 כפית פפריקה מתוקה

1 כפית אבקת שום

מלח ופלפל לפי הטעם

מכניסים למעבד מזון בצל אחד, חופן פטרוזיליה ושום. טוחנים ומערבבים עם בשר עגל. מוסיפים ביצה, סולת, מלח ופלפל ויוצרים כדורים.

בסיר כבד מחממים שמן. חותכים את הבצלים הנותרים לחצאי עיגולים, מטגנים עד להזהבה קלה. חותכים פלפלים ונקניקיות ומוסיפים לסיר. מטגנים תוך כדי ערבוב כשתי דקות ומוסיפים כדורי בשר. מטגנים יחד 2-3 דקות, הופכים בזהירות את הכדורים.

מערבבים מים, רסק עגבניות, מלח, פלפל, פפריקה ואבקת שום. שופכים לתוך סיר עם הבשר, מביאים לרתחיחה. מכסים, מנמיכים את האש ומבשלים על אש נמוכה כ-30 דקות.