ודווקא הפרשה שלנו השבוע מתחילה באחת הדרישות החשובות ביותר בחיינו והיא הדרישה לעצירה. פעם בשבוע לעצור, לנשום עמוק ולשים את מרוץ החיים בצד. אין ספור ספרים נכתבו על קדושתה של השבת וברכה שהיא מביאה לחיינו. רבות נאמר על הסיבות הרוחניות והחברתיות לייחודיותה של השבת, שגם מוזכרת לא פעם ולא פעמיים לאורך התורה. וגם בפרשה שלנו, מייד אחרי הסיפור העצוב של עגל הזהב מופיעה תזכורת לחשיבותו של תמרור עצור, חשיבותה של שבת.
ודווקא השבוע מי שהתעניין בחדשות בעולם יכול בקלות להבין כמה מפחידים הם החיים ללא תמרור אזהרה, ללא הצורך בעצירות קבועות. מלחמת האחים המתפתחת ברחובות קייב, בירת אוקראינה, מוכיחה לנו יותר מכל דבר אחר, כי העם שלא רגיל לעצור בחיי היום-יום גם לא יעצור כשמציבים לפניו מטרה כלשהי, מפתה ככל שתהיה.
כל "עגל הזהב", בין אם הוא פסול ובין הוא ראוי, חייב להיות מלווה בתמרור עצור, שמאלץ את האנשים להפסיק את המרדף ולשקול אותו שוב. הפסקה קבועה בעבודה, בכל פעילות, גם אם זו הכי מרתקת ומאתגרת שיש לך, מסתברת לא רק כצורך רוחני, אישי או דאגה לעובדים חלשים. זהו צורך השרדותי שמסוגל למנוע טירוף ודבקות חסרת פשרות ביעדים מפוקפקים.
אף שפסיכולוגים רואים לרוב כי התורה תומכת במסרים שלהם, השבוע יש לנו הזדמנות לראות הסתייגות חשובה ומעניינת מעין כמותה מהפסיכולוגיה המודרנית. וחדשות מהעולם, לצערנו, מהוות איור קשה לצפיה להסתייגות הזאת.
והשבת, כשנעצור הכול ונשב ליד השולחן הערוך ליהנות מקדושת היום, בואו ננסה ליהנות גם מההפסקה הזאת שאנחנו עושים בחי היום-יום, ננסה לגרש את המחשבות המציקות, להאט ולנשום עמוק. וכדי להנעים עוד יותר את התהליך הזה נכין לנו אוכל טעים ומזין, שגם הוא מאלץ אותנו לגלות סבלנות, להתעלם מהריחול המפתים ולחכות מספר שעות עד לרגע שניתן להגיש אותו לשולחן השבת.
בשר עטוף בנייר כסף
1 ק"ג נתח בשר בקר לא שומני, למשל פילה מדומה
3 כפות חרדל
5 שיני שום
מלח
חותכים את השום לפרוסות. בסכין חדה עושים בנתח הבשר חתכים קטנים וממלאים אותם בשום. משפשפים את הבשר במלח ומורחים חרדל בשכבה אחידה. עוטפים בניר כסף וקושרים היטב בחוט. מניחים את הבשר במים קרים ושמים על האש. כשהמים ירתחו מנמיכים את האש ומבשלים 1.5 שעות. משאירים להתקרר במים. לאחר מכן מוציאים מהמים, פורסים ומגישים קר.
]]>
