חודש אלול- ימי שמחה ורעדה
אנחנו רגילים לחשוב על חודש אלול כימי אימה ופחד, ימים של הכנה לימים הנוראים, וכדברי ר' ישראל זצ"ל באגרתו הידועה שמעצם קריאת הש"ץ "ראש חודש אלול" כל איש "אחזתו פלצות" מרוב פחד. אבל יש פן נוסף לחודש אלול, אולי פחות נודע, לגבי עצם סגולת הימים וכפי שאומר הרמב"ן שמזל אלול הוא בתולה שמורה על החביבות בין ישראל לאביהם שבשמים (פנקס הקבלות מהסבא מקלם ע' ס"א) וכך כותב הסבא מקלס: (שם ע' ו' בהג"ה א)
"הימים ימי אלול וימים נוראים נושאים שמחה ורעדה. הרעדה היא הנה ימי הדין ממשמשין ובאים, ומצד שני הרגשת שמחה בימים אלו וכו' והימים האלו מוכשרים הם לתיקון הנפש ולתשובה". ובמקום אחר כותב הסבא (כתבי הסבא ימים נוראים עמוד א') שהמהלך בזה הוא "אבינו מלכנו"- ימי הדין ממשמשין ובאים, ואעפ"כ קדם לנו "חודש החביבות" חודש הרצון, אלול הקדוש, להורות כי הוא "אבינו" ורוצה שיתרצו בניו לפניו וכו' ואעפ"כ "מלכנו" ומדקדק מאד ואינו מוותר שזהו מזל מאזניים של חודש תשרי להורות על שיקול עוונות במאזני הצדק וזה קודס "אבינו" ואח"כ "מלכנו" והכל לטובתנו.
"די דאצ'ע צייט"
ועד כדי כך הורונו רבותינו גדולי המוסר נ"ע (פנקס הקבלות ע' כ"ט, דחו"מ ח"ב רב"ט, רל"ג.) שכמו שבבריאות הגוף יש ענין של ימי נופש והבראה שאדם "חוטף" בריאות לכל השנה, כך ימי חודש אלול הם "ימי הבראה" לנפש ולרוח, והיו קוראים לימי אלול "די דעצ'ע צייט". ולכאורה דבריהם טעונים ביאור שאמנם כבר מצאנו שימי חודש אלול הם ימי רצון כמ"ש רש"י בס' דברים שארבעים יום מחודש אלול ליוה"כ היו ברצון והחיי אדם מביא בשם התדב"א שכיון שאותם ארבעים יום היו ימי רצון שכלל ישראל חזרו בהם בתשובה, לכן נקבע לדורות שהם ימי רצון. אבל היכן רואים ענין זה של "ימי נופש" ברוחניות?
תאוות הצדיקים - חיים אמיתיים
רבינו יונה בשע"ת (א' מ"א) מונה בין עיקרי התשובה את התפילה ושצריך להתפלל שהקב"ה ימחה פשעיו לגמרי ושיחפוץ בו וירצהו כאילו לא חטא כי יתכן שיהיה העוון נסלח מן היסורים אבל אין לה' חפץ בו, ושם (מ"ב) כתב: "ותאות הצדיקים מן ההצלחות להפק רצון מה' ושיחפוץ בהם". לכל אדם יש רצון, ותאוה להצליח בחיים, כל א' לפי המושגים שלו. מהי תאות הצדיקים, מה נחשב אצלם להצלחה בחיים? "להפק רצון מה' ושיחפוץ בהם"- זוהי ההצלחה אצל הצדיקים. ולמה? כי "רצונו החיים הקיימים והאמיתיים והאור הגדול הכולל כל הנעימות כענין שנא' "חיים ברצונו". תאות הצדיקים היא החיים האמיתיים ולכן ההצלחה אצלם היא להפק רצון מה' כי "חיים ברצונו". וממשיך רבנו יונה: ""ונאמר ה' אלוקים צב-אות השיבנו האר פניך ונושעה", ואמרו ז"ל אין לנו אלא הארת פניך והוא ענין הרצון וכו'". למה "אין לנו אלא הארת פניך?" כי הארת פנים הוא ענין הרצון שזה החיים האמיתיים. מה זאת אומרת "חיים אמיתיים"- עולם הבא? לא! כאן בעולם הזה! יש חיים "ביולוגיים" שאדם נושם ומסתובב בעולם, ויש "חיים קיימים אמיתיים" חיים רוחניים של קרבת הבורא.
בין סתם חיים לחיים אמיתיים
וכך ביאר המשגיח זללה"ה את הפסוק בויגש (מ"ז, ט') "ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה מעט ורעים היו שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם". מהי כל האריכות בדברי יעקב אבינו? אלא "ימי מגורי" אלו החיים הרגילים, "הביולוגיים" שאדם גר כאן עלי אדמות, ויש "שני חיי" שהם החיים הקיימים והאמיתיים, ואומר יעקב אבינו, שאצל אברהם ויצחק אבינו כל "ימי מגוריהם" היו גם "שני חייהם" שהיו כולס "חיים קימים ואמיתיים", אבל אצלו עם הצרות שעבר ושנסתלקה ממנו שכינה, לא היו אלו ימי מגוריו אלא שני חייו.
ימי אלול "ימי שמש"
אנחנו מידי פעם מרגישים "חיים אמיתיים" ברגעים של התרוממות עילאית כתוצאה מאיזו תפילה מיוחדת, איזה חידוש מיוחד בתורה שזוכים לחדש, או איזו הערה מוסרית שמתעוררת אצלנו, אבל אם נצרף את כל הזמנים האלו יחד הלואי ונגיע לכמה שעות ספורות, אבל "תאות הצדיקים" היא שכל החיים יהיו "חיים קיימים ואמיתיים". ואם כן כאשר אנחנו אומרים על ימי חודש אלול שהם "ימי רצון" היינו שהם ימי "הארת פנים", ימים של חיות של "חיים קיימים ואמיתיים". וכמו שיש ימים מיוחדים לבריאות הגוף, ימים שבהם "השמש זורחת" ונותנת חיות ובריאות, ויטמנים וחיות לצמחים, כך ה"הארת פנים" של "ימי הרצון" נותנת "חיים קיימים ואמיתיים" שהם בריאות הנפש לכל השנה. וכך כותב ר' ירוחם (דחו"מ ח"ב ע' רכ"ט) "ימי אלול הם "ימי שמש" הכי בהירים ויפים ברוחניות, שימי השמש הכי טובים בגשמיות הם כלא נגד ימי שמש אלו". וא"כ כמה צריך לנצל את הימים האלו וכפי שמסיים שם ר' ירוחם "והיודע את זה יודע איך לייקר את הימים האלו לראות שלא ילך אף רגע לאיבוד". וכמו שבנופש הגוף מנצלים את הזמן ולא מוותרים על שום פעילות כי יודעים שזהו הזמן המיועד לבריאות לכל השנה כך צריכים לגשת לאלול, ור' ירוחם מביא שם (ע' רל"ג) שכאשר נסע לרגל בריאותו ל"קרלסבאד" שמע איך ששני אנשים שוחחו בינהם שעוד לפני שיסתדרו בחדרי המלון יכנסו מיד למעינות המרפא כי חבל להפסיד כל רגע. כך צריכה להיות הגישה לחודש אלול