נראה כי האולם הענק בנס ציונה לא ראה מעמד שכזה מימיו. הדר התורה עלה ופרח מלחייהם הסמוקות מהתרגשות של מאות תלמידי ישיבת נהרדעא - שהוסיפו מזמנם והקדישו שעות נוספות ללימוד, להצלחת המערכה הקשה שבה נתון עם ישראל מאז שמחת תורה, לרפואת הפצועים, להשבת החטופים ולזכר הנופלים הי"ד - תוך שהם מוסיפים חיילים לתורה. יחד, הגיעו ללמעלה מ-2,000 דפי גמרא שנרכשו בעמל וביזע, בזמנם החופשי, מעבר לסדרי הישיבה הרגילים. "אלה הם למעלה מ-2,000 דפי גמרא שנלמדו בין הסדרים, בנסיעות, בבית, על חשבון זמנם הפרטי של הבחורים", ציין המנחה אבי מימרן שפתח את האירוע המרגש.
המעמד הנרגש של סיום המסכתות של בחורי ישיבת נהרדעא התקיים בהשתתפות אוהדי הישיבה ותומכי התורה, לצד הורי הבחורים הנרגשים, אישים נכבדים וכמובן, אנשי צוות הישיבה המסורים. לאחר שהתכבדו בבופה עשיר בכניסה, הקהל התכנס והמנחה, אבי מימרן, קידם בברכה את האורחים הרבים, כשהוא מציין כי האירוע כולו, על אלפי דפי הגמרא שנרכשו בין הסדרים ובזמנם הפנוי של הבחורים, הוקדש לזכותם של החטופים הנתונים בצרה ובשביה, מעבר לקווי האויב, לרפואת הפצועים ולזכר החללים הי"ד שנפלו במערכה המתחוללת בגבולות הארץ.
בתום דברי פתיחה קצרים, הושלך הס באולם כשאל פודיום הנואמים הוזמן ראש הישיבה, הגאון רבי מיכאל שהם שליט"א, שעמד בנאום קצר אך תכליתי על איכותה ועוצמתה של 'נהרדעא', שהציבה לעצמה כמטרה לגדל ולטפח תלמידים המשלבים מידות ודרך ארץ לצד שקיעות, התמדה ואהבת התורה, ועומדת בה בכבוד. יעיד בית היוצר של הישיבה על כך שמדי שנה צומחים מבין כתליו תלמידים עובדי ה' מתוך שמחה ואהבה, חדורי אמונה, ובעיקר - כפי שהוכח עתה בסיום למעלה מאלפיים דפי הגמרא, מעריכים את הזמן ומנצלים אותו עד תום.
גיבוש בצוותא
על האחדות והאחווה השוררות בין תלמידי הישיבה, בבחינת "אך יש חבר הדבק יותר מאח", עמד הרב יוסף בורשטייין שליט"א בנאומו, כשהוא מדגיש כי במסגרת דאגתה לגיבוש התלמידים, הישיבה מקיימת פעילויות רבות ומגוון אירועים, כפי שאנו נוכחים בערב הזה, שכמו אירועים וכינוסים נוספים שמקיימת הנהלת הישיבה לאורך כל ימות השנה, מגבש בצוותא את תלמידי הישיבה ונוסך בהם כוחות להמשיך בעמל התורה מתוך דיבוק חברים.
לדוכן הנואמים הוזמן עתה מנהל הישיבה הרב מנחם ורדיגר שדיבר על מאמר חז"ל "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", וציין את החיבור של תלמידי הישיבה לעם ישראל ולמצב השורר בארץ. "לא בכדי הקדישו התלמידים את הלימוד למען החטופים, הבראת הפצועים ולזכר הלוחמים הי"ד".
עתה, עלה אל הפודיום שר החינוך החרדי, הרב חיים ביטון, ששיבח את הישיבה וצוותה וציין כי עם השנים, קנתה ישיבת נהרדעא את שמה הטוב ההולך לפניה, והינה "ישיבה המקנה לתלמידיה את מכלול הכלים הדרושים לנערים על למנת לבנות את אישיותם הרוחנית ומכינה אותם היטב להיות יהודים יראי אלוקים ועובדי ה' - בעולם המעשה".
בהפוגה שנתנה רווח להתבונן, תרתי משמע, הוקרן סרט שהציג את סדרי הלימוד המוקפדים והווי הישיבה, בית המדרש המלא על גדותיו בכל שעות היום ועוד - וחיבר את הנוכחים לעשייתם של צוות הר"מים והמשגיחים, ולעולמם של התלמידים שעמלים בתורה ובדרך ארץ בהצלחה מרובה, תוך בניית קומתם הרוחנית בסולם ערכים נכון.
'קדיש' מרטיט'
עין לא נותרה יבשה בקהל עת לקראת סיום הסרט, שהציג גם את דמותו של אורי מרדכי שני הי"ד, שנפל בשמחת תורה בקרב על מוצב כיסופים, הותיר אחריו את בנו הפעוט, רועי שיבלחט"א וביום הכינוס חל יום הולדתו - כשאל הבמה עלה אביו של אורי הי"ד, הרב יהושע שני יחד עם רועי.
באותם רגעים, נשמעו הקולות מכל עבר. "הדרן עלך הרואה וסליקא לה מסכת ברכות... הדרן עלך הבית והעליה וסליקא לה מסכת בבא מציעא", ובתום ארבעה סיומים בקול רם, הצטרפו אל נוסח ה'הדרן', כלל המסיימים מקרב תלמידי הישיבה. את אמירת ה'קדיש' המיוחד לסיום, העוסק גם בגאולה העתידה - נשא, בסמליות מרובה, האב השכול, הרב יהושע שני כשהוא מחזיק בנכדו, רועי שני. לפני כן הזכיר, כי "לולי ההבטחה האלוקית לשמירה על הארץ בזכות התורה, לא היינו כאן. אתם, בחורי החמד - הזכות של קיומנו כאן, בארץ. כך תבוא גאולה וישועה לעמנו". ורק אז נשא את הקדיש הגדול, של מסיימי המסכתות...
כאמור, כחלק מגיבוש בחורי הישיבה, מקיימת 'נהרדעא' ערבי זיצים עם מיטב האמנים במוסיקה החסידית והיהודית בשירה משותפת. מיד לאחר פרק הסיומים, נכנס בשירה לכבודה של תורה גדול הזמר החסידי אברהם פריד, שיחד עם התזמורת בניצוחו של יובל סטופל, בליווי מקהלת נשמה, הרקידו את הקהל במשך כשעה ומחצה, כשהבחורים ירדו אל רחבת האולם שבו רקדו וששו בסיום המסכתות. בסיום, התיישבו הבחורים כתף אל כתף, והערב המרטיט הסתיים בשירה הנצחית של 'אני מאמין' בלחן שליווה את היהודים אל מחנות ההשמדה, אך מסמל יותר מכל את תקוותו של העם היהודי, לביאת גואל, "בזכות התורה ולומדיה, ובזכות שושנה זו" - של עוסקי התורה שהינם השושנה שבכתר - "יינצל הפרדס", הלא הוא העולם כולו.