פרק י': בתקופת לימודיו של הרב פרופ' שמחה אסף בישיבת טלז, נוסד חוג ציוני שהיו בו גם יהודי העיר וגם בני הישיבה. בחוג זה הרצה אסף הצעיר על תולדות ארץ ישראל. ההרצאה הראשונה נקבעה בבית כנסת 'היוני', והגיעו אליו בני ישיבה רבים על חשבון הסדר בישיבה.
- בעקבות הישיבה החדשה: האידיאולוגיה שהובילה להקמת ישיבת טלז
- ביסודה של ישיבת טלז: בחורים ללא זקן וספר פילוסופי בבין הזמנים
- לא רק 'עטרת שלמה': הממשיכות של ישיבת טלז
- לא רק ישיבה: קרית החינוך דטלז עם 12 אברכים וסמינר למורים
- השלטון רצה לסגור את ישיבת טלז; כך זה נמנע - ובאישור החפץ חיים
- אחרי שוולוז'ין נסגרה, מדוע ישיבת טלז המשיכה להתקיים?
- הסופר המפורסם והמעשה המשכילי על ראש ישיבת טלז
- הבית שנבנה לפי הגמרא וקרס ברגע קביעת המזוזה
- הגביר המשכיל שהתעלל בבחורי הישיבה ובסוף... חזר בתשובה
בערב שבת קודש נקרא אסף לבית ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון, והוא חשש שנודע לרב גורדון דבר הרצאתו, אולם לא כך היה הדבר. הרב גורדון היה טרוד באותה העת ביסוד הסתדרות חרדית בשם "כנסת ישראל", ובשל כך הוא קיבל וענה על מכתבים רבים וכמו הגדולים של ימינו, לרב גורדון לא היה פנאי לכתוב את כל אותם תשובות, והוא נעזר בבני הישיבה בכתיבת תשובות על המכתבים, ואחד מאלו שענו על המכתבים, היה הנער הצעיר שמחה אסף.
לאחר ההרצאה, נודע לרבני הישיבה שבשל הרצאתו של שמחה אסף על תולדות ישראל במסגרת "החוג הציוני", נעדרו רבים מבני הישיבה מהסדר בבית המדרש, וקצפו עליו קצף גדול. כך ביום ראשון נקרא אסף שוב לבית ראש הישיבה ואמר לו כדברים האלה: "מסרו לי על הרצאתך וגם את תוכנה. לא מצאתי שם אפיקורסות חלילה, אבל הן גרמת לביטול תורה של רבים. ולמה לא שאלת את פי? הלא היית כאן ביום שישי!".
אסף הצעיר לא נותר חייב, וענה לרב גורדון: "רבי! ואם הייתי שואל היה כבודו מסכים?", הרב גורדון כתגובה חייך ואמר: "נו נו, מכל מקום בעתיד טוב שתשאל אותי. המשגיחים כועסים עליך מאד. אבל אמרתי להם שיניחו לך, כיון שאתה שוקד על התורה".
בהמשך מאמרו מסכם שמחה אסף שגורלו לא היה להיזרק מהישיבה כמו בחורים אחרים שחטאיהם היו מרובים משלו, אלא שהרב גורדון הגן עליו, וזכותו עמדה כלפי כל המקטרגים.
לאסף הצעיר אירעו עוד כמה מקרים בהם רבני הישיבה ידעו על פועלו הציוני/משכילי, והשאירוהו בישיבה למרות שידעו שהוא מעיין בספר ה'פרודוכסים' של מאכס נורדיו, ושירי ביאליק.
הסופר הרב אהרן בן ציון שורין (אחרון תלמידי ישיבת פוניבז' דליטא, ומגדולי הסופרים האורתודוקסים בארה"ב), שיער כי רבני טלז הגיעו למסקנה כי במקרה של שמחה אסף טוב להשתמש עם מקל נועם, והעיקר שכל בחור בישיבה ימצא את מקומו, לפי כישרונותיו וכוחות הנפש שלו. מה גם שבסופו של דבר שמחה אסף רכש השכלה חיצונית ונשאר במחנה החרדי, למרות שלא כל בני התורה הסכימו לשיטתו.
מישיבת טלז להר הצופים
הרב פרופ' שמחה אסף נולד בעיירה לובאן במינסק, לאביו ר' יהודה זאב, ולסבו מצד אמו שהיה ת"ח זקן מופלג כבן 90 שעסק גם ב'קבלה מעשית' 'לחשים' ו'סגולות'. הסב למד עם נכדו חומש רש"י ונ"ך, ועד גיל 12 סיים אסף מספר מסכתות ונבחן עליהם ב'מבחן סיכה' לשמחת הוריו ומוריו.
טרם הגעתו לגיל מצוות גילה הנער את ספרי ההיסטוריה היהודים, 'יוסיפון', 'צמח דוד', 'שלשלת הקבלה', 'סדר הדורות' ו'שם הגדולים', ומאז נכנסה בו התשוקה והאהבה להיסטוריה.
בגיל 12 גלה למקום תורה לישיבת סלוצק, ובגיל 15 התקבל לישיבת טלז, ובגיל עשרים התחתן עם בתו של רבה של לובאן ר' נחמיה ירושלמסקי וקיבל סמיכה מאת רבה של בוברויסק רבי שמואל משה שפירא. לאחר חתונתו נסמך אסף לרבנות גם מאת הגדול ממינסק רבי אליעזר רבינוביץ, וכן מאת מרן רבי איסר זלמן מלצר אז רבה של סלוצק. בשנת תרע"ג (1913) הוזמן אסף לכהן כמורה בתלמוד בישיבה המודרנית מיוסדו של ר' חיים צ'רנוביץ הידוע בכינוי 'רב צעיר', שם ביאליק הכירו והתפעל מידענותו.
למרות שהרב אסף לא למד בצורה מסודרת במוסד אקדמי-חילוני, כאשר נוסדה האוניברסיטה העברית בשנת תרפ"ה (1925), הוא מונה למרצה לספרות הגאונים וספרות רבנית. בקיץ תש"ח מונה הרב שמחה אסף לשופט בבית המשפט העליון על אף שלא היה בעל הכישורים שנקבעו בחוק למשרה זו, והועבר חוק מיוחד לצורך כך.
•
לקריאה נוספת:
- "שנות הלימודים שלי בישיבת טלז, אסף שמחה, 'העבר' חוברת ב' שבט תשי"ד.
- ספר אסף : קובץ מאמרי מחקר לכבוד הרב שמחה אסף למלאת לו ששים שנה / בעריכת מ"ד קאסוטו, יוסף קלוזנר, יהושע גוטמן.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com