פרק ד': אנו עוסקים בישיבת טלז בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. בספרו 'בכל דרכיך דעהו' הרחיב המחבר הרב אלחנן בלומנטל (שכיהן כראב"ד במספר קהילות באירופה) על קרית החינוך הגדולה בטלז אשר מלבד ישיבה שכנו בה כולל לאברכים מצטיינים (12 במספר), ואלו השתלמו לקראת סמיכה לרבנות. בנוסף היה סמינר למורים, ובו 30 תלמידים שהוכשרו להוראת מתמטיקה, ספרות, תנ"ך ופדגוגיה.
- בעקבות הישיבה החדשה: האידיאולוגיה שהובילה להקמת ישיבת טלז
- ביסודה של ישיבת טלז: בחורים ללא זקן וספר פילוסופי בבין הזמנים
- לא רק 'עטרת שלמה': הממשיכות של ישיבת טלז
בנוסף היה בית מדרש למורות שהכשיר עשרות תלמידות להוראה, וכן גימנסיה דתית לבנות 'יבנה', בתי חינוך לילדים ומכינה לנערים שהתעתדו ללמוד בישיבה.
הרב פרופ' שמואל ק מירסקי במאמרו על ישיבת טלז (הובא באתר 'דעת'), הרחיב על הסתעפות ישיבת טלז, בה בין היתר נוסדה מכינה לאחר מלחמת העולם הראשונה, שהייתה מיועדת לתלמידים שלא הצליחו להתקבל לישיבה. חלק מהמורים למכינה זו, היו תלמידי הישיבה הגדולה, ולאחר שגדלו מספר התלמידים, המוסד הזה נתרחב לכלל בקרבו ישיבה קטנה, וישיבה תיכונית.
המנהל הראשון היה חתנו של מרן הגאון רבי יוסף יהודה לייב בלוך, הגאון רבי חיים מרדכי קטץ, שלימים הוכר כאחד מגדולי ישראל החרדים בארה"ב, ואף היה חבר מועצת גדולי התורה דשם.
כמה שנים לאחר מכן, חתן נוסף של הגריי"ל בלוך, הגאון רבי אבנר אקליאנסקי מונה למנהל המכינה.
בשיא פעילותה למדו במדינה כמאה וחמישים תלמידים מכל רחבי היבשת, ולבד מלימודי הקודש היו למכינה גם שני מורים ללימודים "כלליים".
מוסד נוסף היה כאמור 'כולל אברכים', ובמקביל פעל 'בית המדרש למורים' שם במשך ארבע שנות לימוד למדו האברכים לימודי מתמטיקה, עברית, דקדוק, ספרות תנ"ך, פדגוגיה, ותלמוד.
המנהל הראשון של בית המדרש למורים היה הגאון רבי יצחק אייזיק הירשוביץ חתנו של ראש הישיבה רבי אליעזר גורדון שכיהן טרם התמנותו לתפקיד כרב בטלסן אשר בלטביא.
הגרי"א הירשוביץ תרגם בהיותו רב בטלז את ספר 'מיטב היגיון' - ספר השקפה בתורת הגאון רבי שמשון רפאל הירש, וכן כתב ספר היסטוריה 'הליכות עם עולם - דברי ימי ישראל'.
הגרי"א הירשוביץ ניהל את ביהמ"ד למורים כשנה ומחצה ולאחר שעזב לכהן כרב העיר ווירבלן אשר בליטא, מילא את מקומו חתנו של הגר"י בלוך, הגאון רבי אברהם מרדכי וועסלער.
בחלק מהמקורות המוסד מכונה "בית מדרש לרבנים" ובחלק "בית המדרש למורים". יצוין שגם 'בית המדרש לרבנים', ו'בית המדרש למורות' (!), עמדו בתקנון ממשלת ליטא, וקיבלו מהם הכרה רשמית.
בראשות הגמנסיון העברי לבנות שייסד מרן הגרי"ל בלוך עמדה ד"ר הניא שרשבסקי, ולאחריה ד"ר הולצברג שלימים שימש כמנהל החינוך המזרחי בארץ-ישראל. שני האחרונים ד"ר טרכטנברג וד"ר שניידר נרצחו בידי הגרמנים הארורים, הי"ד.
את תכני הלימוד ביקרו ועדת רבנים מהנהלת ישיבת טלז, בראשות הגרח"מ קטץ, שקיבל מאת מרן הגרי"ל בלוך את ההוראות המדויקות, ועמד כחומה בצורה כנגד מספר רבנים שהתנגדו למוסדות חשובים אלו.
סמינר יבנה
קרית החינוך תחת חסותה של ישיבת טלז הוקמה לאחר שבשנת תרפ"א (1921) מנהלי סמינר 'יבנה' אשר בקובנה פנו לר"י טלז הגאון רבי יוסף ליב בלוך בבקשה שיקבל תחת חסותו של הסמינר. הרב בלוך הסכים ומינה למנהל את הרב ד"ר יצחק רפאל הולצברג אשר היה איש אשכולות[1], והיה במקביל חבר ה'סיים' הליטאי כנציגה של היהדות התורנית בליטא.
בשנת תרפ"ג (1923) הסמינר הועבר לטלז על מנת לקרב ולהדק את הקשר בין שני המוסדות. התקרבות זו גרמה לסמינר להתחזק ביהדות, ונקבע שבבוקר ילמדו בו תלמוד, ורק לאחר מכן מקצועות חול. בשנים הבאות שמשו כמנהלי הסמינר רבי אייזיק הירשוביץ גיסו של רבי יוסף לייב, וכן חתנו רבי אברהם מרדכי וסלר, ורבי שמואל חיים דיניס גיסו של רבי אברהם יצחק בלוך.
• • •
[1] אין זה המקום לסקר את דמותו. נסתפק שהוא היה מיוחס למרן הבית הלוי (אביו היה אחיינו), ואת חינוכו קיבל בבית סבו ר' חיים שמחה סולוביצ'יק אחיו של הבית הלוי. נשיא מדינת ליטא העניק לו אות כבוד מיוחד על פעולותיו בשדה החינוך בליטא. לימים עמד בראש חינוך 'המזרחי' כמפקח ראשי על בתי הספר שלהם בארץ ישראל.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com