נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל אמש (שבת) מכסים חריגים של 25%, 25% ו-10% על מקסיקו, קנדה וסין בהתאמה.
אלא שהדרך בה בחר הנשיא להטיל את המכסים החריגים עלולה לעמוד במבחן בתי המשפט של ארה"ב, שכן הצו הנשיאותי עשה שימוש בחוק לשעת חירום שלא ברור אם נועד להעלות מכסים או רק להטלת סנקציות, כמו העיצומים שהוטלו על רוסיה בעקבות המלחמה.
במסגרת החתימה על הצו הנשיאותי עשה טראמפ שימוש בחוק IEEPA משנת 1977, בו טרם נעשה שימוש לצורך העלאת מכסים על מדינות זרות.
טראמפ הסביר את ההכרזה על מצב החירום בעקבות "האיום היוצא דופן" מפנטניל (תרופה ממכרת) ומהגירה בלתי חוקית ממקסיקו, בניגוד לקדנציה הראשונה בה העמיד למבחן המחוקקים סדרה של חוקי סחר.
מומחי משפט אומרים כי בתי המשפט אינם צפויים להתערב בשאלה אם מדובר או לא במצב חירום, אך כאמור עלולים להטיל ספק בשאלה אם החוק כולל גם עליית מכסים או רק הטלת סנקציות.
ב'רויטרס' מציינים כי טראמפ יכול להסתמך על צו נשיאותי של העלאת מכסים שהטיל הנשיא ניקסון בשנת 1971 כדי להגביל את עליית הייבוא, אך מציינים כי במקרה הנוכחי אין קשר ישיר בין עליית מכסים למניעת הברחה של פנטניל או כניסה לא חוקית של מהגרים וכי המהלך נתפס בעיקר כמהלך פוליטי שנועד לאיים על אותן מדינות.
"לפחות מבחינתי, אני לא חושב שיש קשר כזה במקרה הזה. התעריפים לא יחולו רק על פנטניל, ולכן אין סיבה ברורה לכך שהמכסים על כל הסחורות 'הכרחיים' כדי להתמודד עם בעיה של פנטניל או מהגרים", הסביר המומחה ל'רויטרס'.
כך או כך נראה שהעלאת המכסים של הנשיא טראמפ צפויה לעמוד בפני בית המשפט העליון המחזיק ברוב שמרני בארה"ב, שצפוי להכריע בשאלה אם מצב החירום שהטיל הנשיא מאפשר לו להעלות מכסים בלא קשר ישיר לאיום, או שהנשיא יזדקק לחוקק חוק באמצעות הקונגרס.