הבוגד אולה קולסניקוב | הצצה לעולם הריגול של רוסיה באוקראינה 

"ריגול עובר במשפחה עבור אולה קולסניקוב", במילים אלה פותחים ב'רויטרס' את סיפורו של האוקראיני שהפך למרגל, לבוגד במולדת, עליו נגזר עונש כבד של מאסר עולם.

קולסניקוב הוא לא אזרח אוקראיני מן השורה. בעברו, ובמשפחתו של האיש שזורים קשרים עמוקים לעולם הריגול – אביו שירת כסוכן מודיעין סובייטי בקובה בתקופת המלחמה הקרה, שם התחזה למתרגם, ובן דודו שירת בשירות הביטחון הרוסי. עם רקע שכזה, הבחירה לשתף פעולה עם רוסיה לא נראתה עבורו כסטייה אלא כמשהו טבעי, אולי אפילו בלתי נמנע. בעתיד הוא ישלם על זה מחיר כבד.

אולה (oleh) קולסניקוב גדל בעיר זפוריז'יה שבאוקראינה, אותה העיר עליה דובר כל כך הרבה במהלך המלחמה הנוכחית בגלל הכור הגרעיני המפורסם שלה. בחייו האישיים היה אולה מנהל קרקעות מדינה. כשפלשה רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, הוא מצא את עצמו מתלבט בין הזהות האוקראינית שלו לבין נאמנותו הרגשית לרעיון הרוסי – דוקטרינה פוליטית שמקדמת קשרים היסטוריים ותרבותיים בין רוסיה לשכנותיה, אותה דוקטרינה שמקדם הנשיא פוטין על חשבון השכנה ממערב.

המלחמה עוררה בו תחושת שליחות, אך לא עבור אוקראינה. הוא סיפר לרוסים על אתרים צבאיים, על מיקומי כוחות, וגם על תנועות החיילים בעירו. המרגל הגדיל לעשות ודיווח למוסקבה על תוצאות מתקפות טילים. "לא עשיתי את זה בשביל כסף", הוא אומר, "עשיתי את זה מתוך אמונה." במילים אחרות: לויאליות - אך לא לצד "הנכון".

כמו רבים בעולם, קולסניקוב היה משוכנע שהמלחמה תסתיים תוך זמן קצר בגלל יתרון צבאי משמעותי של רוסיה. הוא טעה בגדול. שלוש שנים אחרי, עם יותר ממיליון הרוגים ופצועים לפי ההערכות, המלחמה עדיין נמשכת במלוא עוזה.

לדבריו, המטרה שלו בפעולות הריגול הייתה לחסוך בחיי אזרחים. "חשבתי שהם יתקדמו במהירות," אמר. "זה יצא כמו תמיד – תכננו דבר אחד, וקרה משהו אחר לגמרי." במקום זאת, המלחמה נמשכה, גרמה להרס עצום והותירה אותו עם תחושת חרטה עמוקה. "אני מרגיש רק חרטה, שום דבר אחר לא", הוא הוסיף.

קולסניקוב תיאר את עצמו כמי שתומך באוקראינה כמדינה וכאומה, אך מתנגד לממשלתה הנוכחית. אמירות אלה לא עזרו לו כשהוא הועמד לדין באשמת בגידה.

במשפטו בבית המשפט המחוזי בזפוריז'יה, הוא הודה באופן חלקי באשמה, אך טען כי לא ידע שהמידע שהעביר נועד לשמש את שירות הביטחון הרוסי. טענותיו נדחו - והוא נידון למאסר עולם.

מקרהו של קולסניקוב הוא רק טיפה בים של מקרי בגידה שחשפו הרשויות האוקראיניות מאז תחילת המלחמה.

המספרים הם בלתי נתפסים. שירות הביטחון האוקראיני פתח מעל ל-3,200 תיקים הקשורים לריגול ושיתוף פעולה עם רוסיה, בהם גם סיוע למתקפות טילים ופיזור תעמולה. על פי SBU, שירות ביטחון הפנים האוקראיני, הרוסים גייסו במשך שנים סוכנים בתוך אוקראינה, וחלקם פעלו מתוך אידיאולוגיה, אחרים מתוך הבטחות כספיות או באמצעות איומים וסחיטה.

במקרה של קולסניקוב, החשדות של שירותי הביון התעוררו לאחר שמכוניתו זוהתה בסמוך לאתרי פגיעות של טילים רוסיים. החקירה החלה באופן רשמי.

חקירת ה-SBU כללה ניטור טכנולוגי ומעקב אחר תנועותיו, ובסופו של דבר הובילה לפריצת דרך בחקירה: סוכנים התקינו מכשירי האזנה במכוניתו, באמצעותם תועדו שיחות מפלילות בינו לבין ויטלי קוסאקין, חבר נוסף שהורשע ונידון ל-15 שנות מאסר.

אחת מהתקיפות שזוהו כקשורות לפעילותו של קולסניקוב התרחשה בספטמבר 2022. קולסניקוב, סיפק לרוסים מידע על פגישה שאמורה הייתה להתקיים במלון 'סאנרייז' בזפוריז'יה. למחרת, טיל רוסי פגע בבניין, הרס אותו כליל, הרג אזרח ופצע חמישה נוספים. הפגישה לא התקיימה לבסוף, מסיבות לא ידועות, אך קולסניקוב נותר מזועזע מהמראות. "זה לא מה שחשבתי שיקרה," הוא טען לבית המשפט.

המניעים של קולסניקוב, כפי שהוא מתארם, נעוצים לא רק באידיאולוגיה אלא גם בתחושת הזדהות עם "העולם הרוסי". הרבה אוקראינים, בפרט אלו המתגוררים במזרח המדינה, חולקים את תחושת השייכות הזו ל"מאמא רוסיה".

אך המחיר האישי של מעשיו היה כבד. אשתו עזבה אותו עם בנם בן ה-11 מיד לאחר שנעצר, והוא נותר מבודד, מתחרט ותוהה מה צופן לו העתיד. "התקווה היחידה שלי היא חילופי שבויים," אמר באנחה. "אבל זה לא תלוי בי."

שירות הביטחון האוקראיני ממשיך בחשיפת רשתות ריגול רוסיות. רק בשנה החולפת זוהו 47 רשתות כאלה, ובשנה הנוכחית נתגלו עוד 46, הכוללות אזרחים, אנשי צבא פעילים ואפילו מחוקקים.

למזלם של אותם בוגדים, אין כיום עונש מוות באוקראינה. עונש המוות בוטל במדינה בשנת 2000, כאשר אוקראינה הצטרפה לאמנה האירופית למניעת עונש מוות, והפסיקה להטיל את העונש בכל המקרים. החלטה זו הייתה חלק ממדיניות אוקראינה לחיזוק זכויות האדם והצטרפותה לארגונים בינלאומיים המתנגדים לעונש מוות.

ובחזרה לריגול. לאור הפעילות האינטנסיבית של יחידות ריגול הנגד של אוקראינה, המלחמה הארוכה אילצה את הרוסים לשנות את שיטות הגיוס שלהם, והיום רבים מהגיוסים נעשים באינטרנט דרך רשתות חברתיות, במקום מפגשים פיזיים כפי שהיה בעבר.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

קולסניקוב, בדומה לאחרים במצבו, משלם כעת את המחיר המלא על בחירותיו. חייו, שאולי נראו לו פעם פשוטים וברורים, הפכו למורכבים ומלאי כאב. סיפורו של קולסניקוב, אחד מיני רבים שלא זכו לחשיפה תקשורתית ב'רויטרס', הוא תזכורת לכך שמעבר לאסטרטגיות צבאיות למאבקים המדיניים, ולגיאופוליטיקה של יבשת אירופה, יש גם קרב אישי שמתחולל בליבם ובמוחם של אנשים שנקרעו בין זהויות, משפחות ואמונות.