זמן קצר אחרי ארוחת שבירת הצום אתמול (א'), כשהחלו לזרום הדיווחים הראשוניים על פיצוץ עז שהרעיד את ביירות, חששו בלבנון שנבואת הזעם של חודש הרמדאן מתגשמת ודאעש וג'בהת א-נוסרה הצליחו להשיג את יעדם ולהכות בעיר הבירה. אולם ככל שחלפו הדקות התברר שמדובר באירוע מסוג אחר, שכוון נגד אחד הבנקים הגדולים במדינה באמצעות הנחה של מטען שהכיל כמה ק"ג של חומרי נפץ.
אחרי שהאמבולנסים וכוחות הביטחון הוזעקו למקום והתברר כי יש בעיקר נפגעי חרדה, החלו לעסוק בלבנון בשאלה למי יש אינטרס לפגוע בבנק "בלום" (ובשמו הערבי "לבנון והניכר"), השני בגודלו במדינה. ההנחה היא שהרקע לאירוע קשור בסוגיה הבוערת בימים אלה - הקרע בין חיזבאללה לבין המגזר הבנקאי. וליתר דיוק בין הארגון לבין נגיד הבנק המרכזי בלבנון, ריאד סלאמה.
בחודש שעבר הוציא סלאמה הנחיה הקוראת לבנקים בלבנון ולמוסדות הפיננסיים שנמצאים תחת פיקוחו של הבנק המרכזי ליישר קו עם החוק האמריקני שאושר בקונגרס בדצמבר האחרון, שמטרתו להיאבק ברשת המימון של הארגון. על פי החוק, בנקים שישתפו פעולה עם חיזבאללה בכל צורה שהיא יתקלו בסנקציות, בשל המעורבות של הארגון בטרור ובלחימה לצד המשטר הסורי במלחמת האזרחים (חיזבאללה הוגדר לאחרונה כארגון טרור גם על ידי הליגה הערבית וגם על ידי מדינות המפרץ).
מאז מתנהל עימות חזיתי בין המגזר הבנקאי הלבנוני לבין חיזבאללה שמוצא עצמו מבודד על רקע הקמפיין נגדו מצד מדינות המפרץ ובראשן סעודיה. במקביל, הארגון חווה תקופה קשה מבחינה פיננסית על רקע המעורבות בשתי חזיתות לחימה.
"עברנו את הקו האדום והגענו לקו השחור. הסנקציות האמריקניות לא יעברו", אמר בזמנו שר התעשייה והמסחר הלבנוני שמשתייך לארגון, חוסיין חאג' חסן, בתגובה לדיווחים שלפיהם נסגרו חשבונות של חברי פרלמנט מטעם חיזבאללה. גם מזכ"ל הארגון חסן נסראללה התייחס בחודש שעבר לסוגיה וניסה לשדר עסקים כרגיל.
אבל התברר שהעסקים אינם כרגיל. במיוחד אחרי הודעתו מלפני כמה ימים של נגיד הבנק סלאמה, שלפיה בהתאם לחוק האמריקני החדש נסגרו 100 חשבונות הקשורים לחיזבאללה. "אנחנו לא רוצים כספים לא חוקיים במערכת שלנו", נימק סלאמה. "אנחנו לא רוצים שמספר מועט של לבנונים ישחיתו את התדמית של המדינה או של השווקים הפיננסיים בה".
בסיעת חיזבאללה בפרלמנט, "הנאמנות להתנגדות", לא נותרו חייבים והאשימו את סלאמה שעמדותיו מחשידות. הם טענו שהממשל האמריקני מנסה לפגוע בחיזבאללה וב"התנגדות" באמצעות המגזר הבנקאי.
אמש, שעה קלה אחרי הפיצוץ, הכריע שר הפנים הלבנוני נוהאד אל-משנוק שהבנק המדובר הוא היה היעד של המטען. בעקבות זאת מיהרו מתנגדי חיזבאללה בלבנון וסוריה להאשים את הארגון כמי שעומד מאחורי הפיגוע. בראיון לעיתון "א-שרק אל-אווסט" סירב שר הפנים אל-משנוק - המזוהה עם המחנה המתנגד לחיזבאללה - להפנות אצבע מאשימה לגורם כזה או אחר וטען שהוא לא רוצה להקדים את החקירות. אולם הוא בהחלט קישר בין התקרית החריגה לבין המשבר בין הבנקים לבין חיזבאללה: "הפיצוץ הוא מסר ברור לבנק".
מי שהיה יותר בוטה, גם אם לא הפנה אצבע ישירה, הוא חבר הפרלמנט אחמד פתפת מסיעת "אל-מוסתקבל", שאמר: "יש מי שרוצה להרוס את היסודות האחרונים של המדינה הלבנונית. חיזבאללה סיפק את האווירה המתאימה להתרחשות הפיצוץ והיה מידע ביטחוני שהזהיר את חלק מהזרים. היה ידוע שהאזור הזה הומה בבנקים ובנוסף היה חשש מפעולה מהסוג הזה".
ראש ממשלת לבנון, תמאם סלאם, אמר שהפיצוץ הוא פגיעה בביטחון הלאומי של לבנון: "זהו פשע טרור שנועד לפגוע ביציבות הכלכלית".
בחיזבאללה הגיבו להאשמות המרומזות ואמרו: "הפיצוץ נועד להגביר את הלחץ על חיזבאללה ולגרום לבנקים הלבנוניים להטיל עוד צעדי ענישה נגדו. הפיצוץ נועד לתת רושם שאנחנו ארגון טרור שמפעיל אלימות נגד כל מי שחולק עליו".
זו גם הייתה רוח הדברים בעיתון המקורב ביותר לארגון, "אל-אחבאר", שהגדיר את הפיצוץ כאירוע טרור שנועד לדחוק לפינה את חיזבאללה ולהביא למלחמת אחים.
וכמובן היה מי שניסה לחפש את הקשר הישראלי: המנהיג הדרוזי ווליד ג'ונבלאט טען שישראל היא המרוויחה מכל פיצוץ שכזה ואילו חיזבאללה דווקא מפסיד ממנו. במקביל, כהרגלו, הוא ניסה לפשר בין הצדדים וקרא לדיאלוג בין הבנקים לבין חיזבאללה, אך לא בטוח שיש מי שיקשיב.