ח”כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, נפגש בימים האחרונים בלשכתו בכנסת עם איש העסקים היהודי האוקראיני אולג וישניאקוב, המשמש גם כקונסול הכבוד של ישראל באוקראינה. וישניאקוב וגפני סכמו על שורת פגישות בין גפני לבכירים בממשל האוקראיני במטרה לייעץ להם כיצד לאזן את התקציב ולהקטין את הגירעון נוכח הקונפליקט הצבאי במזרח המדינה מול הבדלנים הרוסים.
וישניאקוב, הנמצא בקשר קרוב עם נשיא אוקראינה ואף התלווה אליו לאחרונה לביקורו בישראל, סיפר לגפני כי ישנם שורה של קווי דימיון בין ישראל לאוקראינה. אחד המרכזיים שבהם הוא הצורך לנהל כלכלה תחת מצב של מתיחות בטחונית מתמדת ובזמן מצבי חירום וכפועל יוצא מכך ההוצאה הגדולה על תקציב הביטחון. קו דימיון נוסף הוא ההישענות על הייצוא למדינות נוספות. בעקבות הדימיון בין כלכלות שתי המדינות, להתייעצות בין אוקראינה לישראל נודעת חשיבות רבה עבור אוקראינה, אמר וישניאקוב למארחו.
עניין נוסף בו דנו השניים הוא איזון התקציב מצד ההכנסות. גפני סיפר לווישניאקוב כי במקום העלאת מס ההכנסה החליטה ישראל על הטלה של מיסים על אוצרות הטבע שלה, בכלל זה הגז, וכן על מפעלי ים המלח. לבקשת וישניאקוב, המארגן מדי חודש משלחות של בכירים אוקראינים לישראל, הסכים גפני לקיים ישיבה משותפת בין ועדת הכספים בראשותו לבין ועדת המיסוי של ה”וורחובניה ראדה” (הפרלמנט האוקראיני), בראשותה של חברת הפרלמנט נינה יוז’נינה.
בסיום הפגישה ציין גפני בפני וישניאקוב כי יהודים רבים בישראל, דתיים וחרדיים בפרט, הינם בעלי רגשות חמים מאוד כלפי אוקראינה לאור הצדיקים הרבים שחיו בגבולותיה וקבורים בה. “ישראל ואוקראינה דומות, אנו מוכנים לסייע לאוקראינה בקשייה” סיכם גפני.
בעקבות המהפכה באוקראינה שהחלה לפני כשנתיים והקונפליקט הצבאי עם רוסיה שבא בעקבותיה, תקציב הביטחון של אוקראינה עלה באופן משמעותי. בשנת 2014 עמד תקציב הביטחון שלה על 3% מהתמ"ג, בשנת 2016 תקציב הביטחון שלה יעמוד כבר על 5%, עלייה של 67% (!) בתוך שנתיים, מה שמקשה על המצב הכלכלי במדינה. באופן דומה תקציב הביטחון של ישראל עומד על 5% מהתמ"ג.