שמורת הטבע הגדולה בהרי ירושלים תמיד מרתקת.
חורש ים-תיכוני סבוך, מעיינות קטנים, אתרי עתיקות ותצפיות נוף מרהיבות. בין כל אלה נפרסה רשת שבילים ענפה, המאפשרת מגוון מסלולי טיול, החל משעות בודדות ועד יום שלם.
המסלול המוצע שוזר יחד את מרבית אתרי השמורה לטיול מקיף. תחילת המסלול המוצע היא בבית הקפה ותחנת המידע "בר בהר", לצד כביש בר-גיורא – נס הרים. סיום המסלול הוא בחנייה של שמורת מערת שורק (מערת הנטיפים). ניתן לקצר את המסלול, הן ע"י התחלתו בחניון מצפור פויינט איסט, והן ע"י התחלתו/סיומו בהר יעלה.
בצידו הימני של מתחם "בר בהר" יורדת דרך ג´יפים מסומנת שחור, ולאחר הליכה קצרה מתעקלת מערבה ושומרת על קו גובה אחיד (יחסית) בגבולה העליון של שמורת נחל שורק. נלך לאורך דרך זו כ- 2 ק"מ, עד למפגש עם שביל מסומן ירוק. הדרך צופה לאפיקו המתפתל של נחל שורק. לצד האפיק נמצאת מסילת הרכבת לירושלים. המסילה הונחה לראשונה בידי התורכים ב- 1892, וחודשה בשנים האחרונות.
עם הגעתנו למפגש השביל הירוק, נרד בשביל זה בתלילות עד לצומת שבילים ירוק-שחור. באזור נטועים בוסתני שקדים וזיתים.
כאן נפנה ימינה ונמשיך בשביל הירוק, נחלוף על פני צומת שבילים ירוק-כחול, נמשיך בשביל הירוק ונגיע לאחר דקות אחדות למתחם של שייח סולטן באדר. השביל המסומן עצמו חולף לאורך חומת המתחם, בה יש פתח וגרם מדרגות היורד פנימה.
המקום שימש יישוב מקומי המשלב מבנה של קבר שייך, מסגד ובור מים. זוהי פינה נעימה למנוחה – אנא שמרו על נקיון המקום.
שמו של הכפר ששכן כאן – דיר א-שייח´ – אינו אופייני, שכן הקידומת "דיר" בערבית משמעותה "מנזר". פרשנים שונים טוענים לפיכך כי השם משובש, והכוונה היא "דאר א-שייח´" – "שכונת השייח´". ברם, גם מקורות ערביים קוראים לכפר בשם "דיר א-שייח´".
אחרי הביקור במתחם דיר א-שייח´, נשוב על עקבותינו כ- 300 מ´ עד למפגש השבילים ירוק-שחור. כאן נפנה לשביל השחור, ועד מהרה נצא מתחום בוסתני דיר א-שייח´, לחורש הפתוח המאפיין חלקים גדולים משמורת הטבע. נחצה ערוצון רדוד, ולאחריו מסתעף משביל ההליכה שביל קצרצר מסומן ברוג´ומים (מספר אבנים אחת על גבי השנייה), לעבר מערה קטנה במרחק כ- 20 מ´ מצפון לשביל המסומן. במערה זו נובע מעיין זעיר – עין טורה. שפיעת המעיין עונתית והוא עשוי אף להתייבש מדי פעם.
נשוב לשביל המסומן ונמשיך עימו דרך החורש הפתוח, עוד הליכה לא רבה עד למסעף שביל כחול. מול המסעף מצפון מתנשאת כיפה תלולה ומרשימה, בפסגתה נמצא אתר העתיקות חורבת טורה. באתר זה נמצאים שרידי מצודה מהתקופה ההלניסטית, השולטת על שלוחת יער ופיתולי נחל שורק שלמרגלותיה. באוכף שבין המסעף ובין החורבה, נמצאים משטחי סלע, בהם ניתן לזהות שוקת חצובה ובור מים. שביל לא מסומן מעפיל אל החורבה, וחולף לצד אחד ממאגרי המים החצובים ששימשו את תושבי החורבה. אחרי שנסיים את הביקור בחורבת טורה נשוב לשביל השחור. כמה עשרות מטרים לאחר המסעף, נמצא בור קטן לצידו השמאלי של השביל – כנראה כבשן סיד.
הקטע הבא של השביל הוא הקטע היפה ביותר בשביל ההליכה. החורש נעשה צפוף וההליכה היא בחורש מוצל, הנשלט ע"י אלונים וקטלבים רבים. השביל עובר בין שכבות מצוקים, נחלוף למרגלות אחד המצוקים בו בולטים טחבים רבים. עם היציאה מהחורש הצפוף, ממשיך השביל בחורש פתוח עם קטעים מוצלים קצרים פה ושם, ועולה במתינות ואח"כ בתלילות דרך משטחי סלע עד למפגש עם שביל מסומן אדום. למעוניינים לקצר, ניתן להמשיך בשביל השחור המתפתל בסרפנטינות ויוצא לדרך ג´יפים מסומנת כחול, המקיפה את הר יעלה. מדרך זו ניתן לצאת ישירות לכביש (ימינה – לכביש המוביל למערת שורק, שמאלה – לכביש המוביל לנס-הרים), או לעלות תחילה להר יעלה ומשם להמשיך לכביש.
השביל האדום יורד דרך חורש פתוח חשוף לשמש, תחילה במתינות ואח"כ בתלילות, וממשיך לעבר מערת הנטיפים. ברקע נפתחים נופי השפלה ואזור התעשייה הר-טוב הסמוך לבית-שמש. באביב יש כאן פריחה מגוונת, בין היתר צבעונים וסחלבים.
כ- 100 מ´ לפני סוף השביל, נפגוש שביל כחול המוביל למערת שמשון שפתחה הבולט נראה בגדה השנייה של נחל שורק. שביל זה מיועד למיטיבי לכת בלבד, וכרוך בירידה ועלייה תלולות במיוחד, כמו גם בחציית אפיק הנחל הזורם. סיום שביל ההליכה הוא בקצה המזרחי של חניון המטיילים בשמורת מערת שורק. הכניסה לחניון היא ללא תשלום.
אם לא התעייפנו, והגענו בשעות הביקור, מומלץ להמשיך מכאן רגלית אל מערת שורק, בשביל מדרגות קצר (עשר דקות הליכה). הכניסה למערה בתשלום, וכוללת צפייה בסרטון וידיאו קצר וסיור מודרך במערה. אפשר גם לנסוע לבקר את אלפי העטלפים במערת התאומים, ששופצה על ידי רשות הטבע והגנים בסיוע של מסוקי חיל האוויר ונפתחה מחדש לציבור לפני כחודשיים. הכניסה למערה ללא תשלום.
נשמח לקבל מכם הערות או המלצות על מקומות ואתרים שיכולים לעניין את ציבור הגולשים. את הפניות יש לשלוח למיייל: ik@kikar.net