לנוכח העיסוק הבלתי פוסק בתקציבים המועברים לאברכים ולנוכח הפיכת מטבעות לשון גבלסיות ידועות לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית המדרדרת במהירות עוצרת נשימה, מישהו עוד עלול להתרשם שהישראלי הממוצע פותח את יומו מדי בוקר באמירת "לשם ייחוד" לפני תחילת העבודה כהקדמה הולמת למימוש האידיאל הנשגב של חייו.
המכיר את הישראלי הממוצע מן הסתם יפצח בשלב זה בצחוק מתגלגל. אמנם לפני כמה עשרות שנים שעה שהחלוציות עוד בערה בעצמות הישראלים והאידיאליזם היה חלק בלתי נפרד מחייהם, עוד ניתן היה לדבר במושגים מעין אלו, אלא שבימינו, עידן הטלנובלות האויליות ושעשועי ההמונים ברמת שטיח הרצפה , הישראלי באופן מתבקש סולד מעבודת כפיים, סולד מעבודה בכלל ואף עמל קשות ליצירת תדמית של מאכער וקומבינטור שהיושרה ממנו והלאה בכל מקום שכף רגלו דורכת בעולם. לו העבודה היתה אידיאל אזי הישראלי היה ממשיך לעמול גם אם לידיו היו נופלים לפתע כמה מליוני שקלים, ישנם אולי כמה שוטים העלולים להאמין שכך אכן יעשה, לא יותר.
קשה לומר על שכבת האוכלוסיה ממנה מגיעים המסיתים הראשיים כי הנמנים עליה מתפרנסים מעמל כפיים, אוכלוסיה זו מתפרנסת בעיקר "ממקצועות אוויר" הנושאים בחובם מידה לא מבוטלת של רמאויות, נוכלויות וניצול עבודתם של אחרים. על עיסוקים אלו כגון תיווך, עריכת דין, ראיית חשבון, מסחר, ניהול , עיתונאות וכדומה יצא קצפם של הוגי הציונות הראשונים בהיותם מקצועות לא פרודוקטיביים המטמיעים תכונות שליליות ובזויות בעוסקים בהם. אלו המתפרנסים ממקצועות האוויר מעוניינים לרוב שכספי המיסים שלהם יועברו למימון תיאטרון הבימה, לפילהרמונית, לאירועי ספורט כמו המכביה וליגות ספורט למיניהן, למערכת החינוך הישראלית הכושלת, למשטרה הבולעת תקציבי עתק בשל הכישלון החינוכי של מערכת החינוך הנ"ל, למימון כל מיני פרופסורים לחקר התרבות השומרית הקדומה או חקר מוטת הכנפיים של הפינגווינים בעידן הקרח האחרון וכדומה.
מנגד רוב אלו הנמנים על הצבור המסורתי והדתי מתפרנסים מעבודת כפיים כפשוטו , אין חולק כי רוב מוחלט מקרב מצביעי ש"ס, המונה נכון להיום 11 מנדטים, הינם כאלה. מבחינה של מספר המנדטים של המפלגות הדתיות המייצגות את הצבור המעוניין במימון מסגרות, ארגונים ונושאים יהודיים תורניים עולה כי לפחות 20 אחוז מהתקציבים שאינם מוקצים למטרות מוסכמות משותפות (כמו אלו לצרכי ביטחון) צריכים להיות מועברים למטרות תורניות. מתוך 24 המנדטים של הצבור הדתי , לא יותר מאשר 2 מנדטים מייצגים את קולות האברכים ואלה ניתנים בקלות לקיזוז בקולות המוני הדתיים והמסורתיים המצביעים למפלגות שאינן דתיות ומבכרים את התרבות התורנית על פני מימון שנות שבתון בזבזניות של פרופסורים שבזמנם הפנוי עסוקים בעיקר במלחמה על זכויות הפלסטינים ושיסוי מדינות העולם כנגד מדינת ישראל.
תרופה יעילה ופשוטה להפליא שתפתור אחת ולתמיד את המצוקות הבלתי נסבלות של אלו המתפרנסים מן היללות על הפרזיטיות החרדית הינה מתן אפשרות לכל משלם מיסים לקבוע לאלו מטרות שאינן משותפות לכלל הצבור הוא מבקש שיועברו כספיו. או אז יאלצו אותם מסיתים ומפיצי שנאה למצוא לעצמם צבור אחר לחבוט בו ולבנות קריירה על גבו. מאחר ומדובר בפתרון כה פשוט, גם מבחינה טכנית, די מוזר מדוע אף לא אחד לא מעודד את הפתרון הזה. מן הסתם ישנם לא מעט כאלו שבלבם מקנן החשש כי במקרה זה התקציבים שיועברו למטרות תורניות יהודיות יכפילו וישלשו את עצמם.
הדבר האחרון שניתן לומר על אלו היושבים במוקדי ההסתה המרכזיים במערכות העיתונים הרדיו והטלויזיה הינו שהם מתפרנסים מעבודה. במקרה הטוב ניתן להסכים שהם מתפרנסים מברברת וקשקשת, אינם מייצרים דבר ואינם מוסיפים אף לא שקל אחד למאזן התשלומים. בזה הרע ניתן לקבוע שהם מתפרנסים משיסוי אוכלוסיות בישראל האחת כנגד רעותה, מליבוי מפלס השנאה והטפת מוסר לכל העולם מלבד לעצמם. די אם נזכיר למשל, בהמשך להאשמות על הגזענות החרדית ומבלי להביע עמדה, כי ברמות המכריעות של מוקדי המשפט האקדמיה והתקשורת שוררת האפליה ברמות בעייתיות הרבה יותר, בבית המשפט העליון ישנו ספרדי אחד בלבד ואף על פי כן מוסד זה מתיר לעצמו בעזות מצח להשתלח בפראות באוכלוסיות אחרות שאינם מדקדקים על קוצו של יו"ד בהלכות השוויון והאינטגרציה. גם אנשי התקשורת המתנפלים בחמת זעם צדקנית על אלו המעיזים להביע דאגה נוכח הצפת מדינת ישראל באפריקאים, בערבים, בפליטים ובאוכלוסיות בעייתיות ונחשלות מכל מיני מדינות בעולם – אף אינם מעלים על דעתם להתגורר בקרבה לאוכלוסיות אלו. את קליטתם ואת ההתמודדות עם מטען הבעיות הבלתי אפשרי שהם מביאים עימם הם מותירים לאוכלוסיות חלשות ממילא, ובאם מי מהנמנים על אוכלוסיות אלו מגמגם משהו על חוסר נחת מכך , אנשי התקשורת שמינו עצמם לפקחים על דעות ומחשבות יפליאו בו מייד את גידופיהם ויעניקו לו שלל תארים מבזים מארסנל הקללות הידוע - פרימיטיבי, חשוך וכדומה..
למרבה הצער כוחם של נביאי השקר הולך וגדל, העוצמה אותה הם אוחזים בידיהם הינה מדהימה והעיוורון בו לוקים ההמונים הנוהים אחריהם הינו כמעט מוחלט. עלילותיהם על כפיה דתית שכביכול קיימת במדינה מתגמדות אל מול האכזריות בה הם עטים על אותו אומלל שכשל והעז להביע דעה החורגת ולו במשהו מדעותיהם, הם מהללים את הדמוקרטיה ואת שלטון הרוב בעוד שבדעותיהם הם מייצגים צבור שאינו מונה יותר משלושה מנדטים ומנסים בכל דרך אפשרית לכפות דעתם על הרוב, טמונה בהם שנאה עזה לכל מי ששונה מהם זאת חרף הפטפטת הבלתי פוסקת על קבלה בלתי מותנית של האחר. הם עובדים במערכות תקשורת המוחזקים בידי מספר מצומצם של בעלי הון שהתעשרו מקניית נכסי מדינה שהיו שייכים בעבר לכלל הצבור במחירי חיסול ויש להם עניין להעסיק את צבור העבדים במלחמות הדדיות בכדי להסיט את תשומת לב ההמונים מהעוולות האמיתיות הנגרמות להם על ידי אותם בעלי הון והפוליטיקאים, הנושאים גם הם עיניים כלות לעבר אותם בעלי הון בציפיה למנת ליטרת הבשר היומית שלהם.
נשמות הערב רב לא פסקו מעם ישראל, בספרים רבים מובא כי לקראת הסיבוב האחרון, כוחה של קבוצת הערב רב תיהפך לדומיננטית יותר ויותר והמלחמה על נשמות המוני בית ישראל תלך ותתעצם. אותו ערב רב הוא מיעוט קטן ושולי מחד אולם צעקן, פעלתן ונמרץ להפליא מאידך. הקב"ה הטיל עליהם תפקיד וכשליחים נאמנים ונמרצים דבר לא יזיז אותם מעמדתם, ובכלל זה גם לא הדברים הברורים והמשכנעים ביותר עלי אדמות , שום תחתית לא תהווה גבול תחתון עבורם ושום צעד לא יהיה מבחיל מבחינתם במסגרת מלחמתם בקב"ה ובנושאי דברו בעולם. אין מענייננו לדבר סרה ביהודים אולם מוקדי הבעייה צריכים להיות מזוהים בדייקנות בכדי שיובהר לכולם מהי מהות אלו העומדים מולם.
רוב אלו הנמנים על העם היהודי מתרשמים מדברי קירוב המדברים אל הלב. על אף שיתכן ואורח חייהם היום יומי אינו מנוהל בהתאם לאמור בשולחן ערוך, בשורש נשמתם הם יהודים גמורים ועם מעט מאמץ, כפי שמעידה המציאות, ניתן, על אף העלטה הכבדה בה הם שרויים, להדליק בנשמתם את הניצוץ היהודי ולגרום להם להשתוקק לחזור אל עצמותה ומהותה של הנשמה היהודית.