יושבת אני בנסיון להזדהות עם תושבי הדרום,
מנסה להבין את כאבם, את הפחד היום יומי.
את עוז רוחם. את משאת הנפש והיאוש. 13 שנה של סיכון,
כאשר יודעים הם מציאות של ממשלות שגוזרות אותם בחותם השתיקה, מלווה בדממה דקה, ממשלה ששולחת להם "צבע אדום" כחידלון והשתקה ,בין נסיון ומשחק לייצר בהם תעתוע שהם פועלים וכאילו אכפת להם מאזרחיה.
כל פעם מחדש אחרי נפילות ופגזים.. יוצאים מכל כיוון ומפלגה, הכרזות כאילו בדרך להגנה. "אנחנו , ואנחנו..." ובעצם הדרום כמנהגו נוהג.. בזמן האחרון מנהג הדרום עולה מדרגה, הנפילות מתרבות, והפחד שם נכנע. לשיגרה כואבת ועצובה, כי תסכימו איתי בכל אופן מדובר באזרחי הדרום... כל עוד הפגז לא בשטחי תל אביב והמרכז שטח הפקר ימשיך להיות "פוקר". כי בארצנו תמיד היה שוני בין אזרחים ואנשים בין מקום בהם נופלים הטילים.
אנשי הדרום היקרים!
הבחירות בפתח, זה הזמן בהם רוקדים, ומתחנפים, מפלגות ואנשים,כדי לראות את הקול שלכם בקלפי. תתכוננו להבטחות חסרי שחר בנסיון להשיג אותכם בקלפי.
אנשים, זכרו כמה הבטיחו לכם בבחירות אשתקד ומה קיימו? והסיקו מסקנות. זכרו ביטחון ילדיכם הרכים.. הילדות האבודה היא תוצאה של אוזלת ידם של הממשלה.
מבקשת אני מכם לקום אחד ולתמיד, לצאת לרחוב ולהפגין בכיכר. צאו בהמוניכם, ואם תעשו זאת, המוני אזרחים יצאו איתכם. הפגינו עוז רוח, למען עתיד משפחתכם, אם תעשו זאת אולי יצוצו פתאום פתרונות אמיתיים בממשלה . אם תעשו זאת , ההרגל והשיגרה, יהפכו ללחימה אמיצה, בהם כל עם ישראל יחזק את ידיכם בדרך להגן באמת על כל אזרחי ישראל, ואתם תושבי הדרום חלק מהם!!!