מאחורי הקלעים של "התקשורת החרדית" | צפו בפאנל המרתק

את הפאנל הנחו חיים אילוז, העורך הראשי של 'כיכר השבת' וחנני ברייטקופף, כתב ועורך בכיכר השבת. בפאנל השתתפו אברהם דב גרינבוים, עורך עיתון הדרך; אברהם קרויזר, יועץ אסטרטגי; אבי בלומנטל, יועץ תקשורת; ישראל כהן, פרשן 'קול ברמה'.

את הפאנל פתח העורך חיים אילוז ואמר: "ראינו במהלך הוועידה שלא רק הציבור החרדי גדל ומתרחב, ואפשר לומר שכמעט גם בהתאמה התקשורת החרדית הולכת ומתרחבת. מה שהתחיל בפשקווילים ומודעות רחוב עבר לאתרי אינטרנט, ואנחנו רוצים לברר את דרכה של התקשורת החרדית. מה זה תקשורת חרדית?"

קרויזר: "בעבר הייתי צריך להגיש הצעה לאיזה מכרז, והייתי צריך לדעת מי עומד מאחורי הפשקוויל, כשאתה שאול אותי בווועידת כיכר השבת, ערב ראש השנה תשפ"ב, מה זו תקשורת חרדית, אחרי שצפיתי בו והקשבתי לשולחיהם של מרנן ורבנן גדולי ישראל מכל הפלגים – יושבים בוועידה של אתר אינטרנט חרדי וחשוב להם לעביר את המסר שלהם וזה אותו מסר שהם אומרים ביתד והוא לא מותאם רק לבאי הוועידה - אין ספק שזה חלק מהתקשורת החרדית העכשווית. זו עצם קיומה של התקשורת הזו."

יש כלי תקשורת שפונים לזרמים מסויימים. כיצד זה עובד? גרינבוים: "אני רוצה רק להשלים, באמת אתרי האינטרנט משלימים את התקשורת החרדית, אבל מי שהיטיב להגדיר את התקשורת החרדית זה האדמו"ר ה'אמרי אמת' שאמר שהמטרה היא 'ויגזול את החנית מיד המצרי', וצריך להביא תקשורת טובה כדי לגזול את החנית."

חנני ברייטקופף שאל בהמשך הפאנל האם ציוץ בטוויטר שווה יותר מכתבה בעיתון? כהן השיב כי "טוויטר זה שילוב של רשתות חברתיות ואינטרנט, כי קטע וידאו שאתה שם בטוויטר זה ממנף את האתר ולהפך. בעבר חילוני שרצה לדעת מה קורה בציבור החרדי היה צריך לפתוח המודיע, אבל מאיפה יש לו... היום יש הכל באינטרנט ובטוויטר. יש הכל לטוב ולרע, השיח מצד אחד הרבה יותר בוטה."

בלומנטל: "בתקופת הקורונה הייתי במשרד הבריאות ונאלצתי להשתמש בכל הדרכים כמו קווי טלפון וכו'."

ברייטקופף: "איך הסברת למשרד הבריאות על שימוש בקווים ופשקווילים?"

בלומנטל: "להסביר את גולדקנוף יותר מסובך... כך הסברתי את הקורונה: בזמנו ביצענו סקרים לבדוק איפה הציבור החרדי הכי נחשף למסרים. שישים אחוז מהציבור החרדי נחשף למסרים באמצעות המדיה המסורתית - מה שנקרא פרינט. זה ילך ויצטמצם. למרות שהפרינט יישאר בגלל שבת קודש, יכול להיות שעוד כמה שנים נשב ולא יישארו עיתונים חוץ מעיתוני השבת. היו בעבר אנשים שאמרו לי שהם לא קוראים עיתונים ורדיו, אז הבאנו גם רכבי כריזה שייבואו לאנשים לתוך המרפסת שכולם ידעו."

"אני יכול לומר שההפתעה הגדולה ביותר בשבילי הייתה קבוצות הווטסאפ – אפשר להגיע לרבע מיליון איש בלחיצת כפתור."

גרינבוים: "אני לא יודע את המספרים שאבי (בלומנטל...) אמר, אבל מה שכן, העיתונאות הממסדית חשובה ויש בה מעין כשרות למה שנכתב שם - קחו את מתווה בעלז שאין מילה לא בהמודיע ולא בהמבשר ולולי כיכר השבת לא היינו יודעים כלום, והדרך לפחות יכתבו כמה שורות בעמוד שמונה..."

בלומנטל: "חד וחלק האינטרנט הוא זה שמוביל היום את סדר היום בציבור החרדי, והתקשורת החרדית אולי תכתוב את המילה האחרונה וכיכר השבת יוביל את יתד לקבל את ההחלטה הנכונה"

בהמשך שאל עורך האתר, חיים אילוז, איך אנחנו כיהודים חרדים יכולים להסתדר עם המחויבות שלנו לתורה ולגדולי התורה?

קרויזר השיב: "ישי כהן אמר היום בעצמו, קודם כל אנחנו חרדים. עיתונאי או רופא הוא קודם כל חרדי, וגם תקשורת שמלאה בתככים ויש לך יותר סיכוי להיפגש עם לשון הרע, אבל גם השאלות של מה לומר ואיך לומר הם באמת ייחודיים לתקשורת החרדית הם באמת אתגר, והיינו שמחים לראות תקשורת חרדית ובלתי תלוי. זה משולש שמאתגר את עצמו אבל זה הכרחי."

גרינבוים טען: "כתבתי פעם את עשרת הדיברות של קווים אדומים לתקשורת החרדית, אבל המוטו, וזה לא משנה לאיזה עיתון מדובר, הוא שיש לך קו אדום על מה אתה כותב ועל מה אתה לא כותב."

בלומנטל: "כולנו היינו רוצים תקשורת פתוחה וחופשית, אבל התקשורת הכללית שדוגלת בזכות הציבור לדעת והחרדית לומדת על זכות הציבור לא לדעת."

עוד שאל אילוז את הכתב ישראל כהן האם יש דיווחים עליהם מוותר כדי למנוע מחלוקת. כהן השיב כי "בכיכר כן היו אייטמים שאם אני מסתכל היום אחורה ואני שואל את עצמי אם סייעתי לציבור החרדי או שלא, ואני חושב שבסופו של דבר סייעתי, אבל היום אני מוותר יותר על אייטימים, ואפילו אם חנני יאמר לי לא לעשות את זה אני אשמע לו."

צפו בפאנל המלא