

מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, עורר השבוע סערה כשחשף כי התנהגות מנומסת כלפי צ'אטבוטים גובה מחיר סביבתי וכלכלי משמעותי. לדבריו, מילות נימוס כמו "בבקשה" ו"תודה" בשיחות עם בינה מלאכותית מבזבזות עשרות מיליוני דולרים במשאבי מחשוב וחשמל.
"מדובר בעשרות מיליונים של דולרים שבוזבזו היטב," אמר אלטמן, וזרע שאלות מטרידות על האיזון בין אנושיות לבין יעילות טכנולוגית בעידן הדיגיטלי.
מסתבר שמילות נימוס, הנראות תמימות, דורשות מהמערכת לעבד ולנסח תגובה מלאה – תהליך הצורך חשמל וזמן מחשוב יקר במרכזי נתונים. לפי הערכות, מרכזי נתונים אלה כבר צורכים כ-2 אחוזים מצריכת החשמל העולמית, וצפויים לצרוך עוד יותר עם התרחבות השימוש בבינה מלאכותית.
מחקר שנערך בסוף 2024 חשף כי 67 אחוזים מהאמריקאים משתמשים בשפה מנומסת בשיחות עם בינה מלאכותית. מתוכם, 55 אחוזים טענו כי זה "הדבר הנכון לעשות", בעוד 12 אחוזים הודו שהם עושים זאת כדי "לפייס את האלגוריתם במקרה של מרד רובוטים עתידי".
ההשלכות הסביבתיות מדאיגות במיוחד. על פי פרסום 'במעריב', מחקר של אוניברסיטת קליפורניה בשיתוף ה"וושינגטון פוסט" גילה כי שליחת מייל באורך 100 מילים באמצעות צ'אטבוט צורכת כ-0.14 קוט"ש – שווה ערך להדלקת 14 נורות לד למשך שעה. שליחת מייל שבועי כזה למשך שנה צורכת חשמל השווה לשימוש של תשע משפחות בוושינגטון הבירה למשך שעה.
מאחורי ההתבטאות הפרובוקטיבית של אלטמן מסתתרת אולי קריאה לחשיבה מחדש על תקשורת עם כלים טכנולוגיים. במקום להתייחס לצ'אטבוטים כשותפים לשיחה, אולי יש לראותם כמנועי חישוב שיש להפעילם ביעילות מרבית.
מתי הורביץ הוסיף על כך בפוסט שפרסם ברשת X:
"סם אלטמן סיפר שהעלות של מילות ה"תודה" ו"בבקשה" של אנשים מצטברת לעשרות מליוני דולר. האמת היא שגם מול נציגים אנושיים יש לזה עלות. למנהלי שירות לקוחות היה כאב ראש עצום מלקוחות שענו תודה: זה משבש את מדדי זמן סגירת הפניה. נניח הנציג סיים את הטיפול ב5 דקות והלך, אחרי זה המשתמש המנומס כתב תודה. מה שגרם לפניה להישאר פתוחה עד שהנציג יכנס מחר ויסגור את הפניה ידנית.
אם אני זוכר נכון היה סטארט-אפ שזו היתה המשימה היחידה שלו, לזהות שההודעה האחרונה היא רק תודה - ולסגור את הפניה. זה היה מאתגר, גם בגלל שפות שונות, וגם בגלל הוספת מילים כמו "תודה זה עזר לי מאוד" היה קל למצוא את המילה תודה, אבל לא ברור מה ההמשך. כיום, מערכות השירות לקוחות הוסיפו מודולי AI (חפשו Thank you detector) ככה שזה פותר את כאב הראש, ועדיין יש לזה עלות. תכלס' העלות הגבוהה יותר היא דוקא כשהצ'ט פולט את מילות הנימוס. כי יקר יותר לעבד את הטקסט שיוצא מאשר הטקסט שנכנס."
מומחים מציינים כי למרות החששות, איננו קרובים עדיין לפיתוח בינה מלאכותית תודעתית, והמערכות הקיימות מתפקדות בעיקר כמכונות ניבוי טקסטואליות מתוחכמות – שאינן נעלבות אם לא נאמר להן "תודה".