הזיכרון, כמושג במקביל האנושי, הוא תמיד עצוב, סמל למשהו שהיה ואיננו. שאבד לנצח, נדם ונעלם. אבל זו טעות לחשוב ככה. הזיכרון הכי חזק הוא זה שקבור מתחת לאבן, עמיד בכל מזג אויר, מצב רוח וגחמות חולפות (טור)