עובדיה חממה בסינגל חדש: "לנשום"

חממה מספר: "חיים ילין מקיבוץ בארי וראש מועצה אזורית אשכול לשעבר, הינו אחד מהדמויות הציבוריות הבולטות מבין תושבי העוטף. מאז אסון שמחת תורה בשבעה לאוקטובר 23, חיים ילין מתראיין בערוצי התקשורת לא מעט, ובדרכו המיוחדת מצליח לתווך ולתעל את חווית הכאב והאובדן העצום, לתובנות מנחמות, שורשיות ומלאות תקווה. גם ברגעים הקשים ביותר, הוא נישאר ממלכתי ויותר מכל הוא מבליט את הצורך הקיומי של ישראל, בלכידותנו החברתית כעם.

באחד מהראיונות המרגשים שהעניק לעיתונאית סיון רהב מאיר, בלטו מספר רעיונות מפתח שהביאוני להשראה ביצירת שיר זה ובראשם שורת המפתח: "רק פה אני מצליח לנשום" שמקפלת בתוכה שורשים עמוקים בזמן ובמקום, אהבת האדם והאדמה, שבכוחם אלו להבטיח תקווה ותקומה מהשבר והאסון הגדול".

חממה מקדיש את השיר לידידיו האישיים הרבים, חקלאים מקיבוצי העוטף, איתם שיתף פעולה שנים ארוכות ועודנו משמש שגריר נאמן בעבורם ובעבור תנובת תוצרת הארץ הטובה. על העיבוד וההפקה המוסיקלית אחראי אודי תורג'מן.

קרדיטים:

מילים: חיים ילין ועובדיה חממה

לחן: עובדיה חממה

עיבודים והפקה מוסיקלית: אודי תורג'מן

מילים:

רֹב הַזְּמַן זֶהוּ גַּן עֵדֶן

וְעַכְשָׁו מוֹצָאֵי גֵּיהִנּוֹם

אֵיךְ יִמְתַּק נִצָּחוֹן לְלֹא הֶפְסֵד לְמַזְכֶּרֶת

שֶׁמִּמֶּנּוּ נָקוּם נָשׁוּב וְנַחֲלוֹם

לְכָל אָדָם נִתָּן זְמַן מִשְׁמֶרֶת

בִּשְׁבִילִי רַק זֶה הַמָּקוֹם

בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הִרְגַּשְׁתִּי זָר לְתִפְאֶרֶת

אוֹרֵחַ לְרֶגַע שֶׁלֹּא מַצְלִיחַ לִנְשׁוֹם

רַק פֹּה אֲנִי מַצְלִיחַ לִנְשׁוֹם...

רַק פֹּה אֲנִי מַבְטִיחַ

 אֲנִי מַצְלִיחַ לִנְשׁוֹם.

זֶה לֹא מְשַׁנֶּה מָה קָרָה פֹּה

מִחוּץ לְכָאן אֲנִי חַיָּל בְּלִי נִשְּׁקוּ

בְּבֵיתִי הֶהָרוּס בִּבְאֵרִי הַנּוֹפֶלֶת

אֲנִי אָקוּם לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ עוֹד הַיּוֹם

זֶה כֹּחַ טֶבַע שֶׁיֵּשׁ בַּאֲוִיר

בִּדְמָעוֹת כִּסּוּפִים שָׁב לְכָאן

לָאֲדָמָה וּלְזֶה הַשִּׁיר

אֲנִי לֹא יָכוֹל עוֹד בָּעִיר

הִנֵּה בָּא הָאָבִיב רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן (2024)

הַשָּׂדוֹת הוֹרִיקוּ מִכְּבָר בָּחֶלְקוֹת הַמִּזְרָחִיּוֹת

עַל הַמַּעֲרָב שֶׁהֻפְקַר, הַצָּבָא עַכְשָׁו סָגַר

 הוּא עוֹד יָשׁוּב לְמַלֵּא אֲסָמֵינוּ בַּר

כִּי רַק פֹּה חָזַרְנוּ לִזְרוֹעַ

מִבְּרֵאשִׁית בְּכָל עֹצְמַת הַחַיִּים

אֶת שְׂפַת הַמָּחָר, עַל גְּבוּל הָרֹעַ

עוֹד נֵצֵא מִמִּצְרַיִם מְאֻחָדִים

"וַעֲדַיִן זֶה הַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׁם בּוֹ

זֶה לֹא רַק שָׁרָשִׁים...

כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר עָמוק.