עובדיה חממה: המדרשיר לפרשת השבוע "ואתחנן" לקח אותי בעיקר לשאלה אחת גדולה בעקבות תפילתו ותחינתו הנכזבות של משה, לשנות את רוע גזרת ה'; לא הבנתי מדוע דווקא לפני כניסתו לארץ המובטחת, מש ה' ממשה, הגדול באדם, מי שהשגחתו לא מָשה ממנו מאז לידתו, וכל זאת רק בעקבות פרשנותו השגויה: הכאת הסלע במטה, במקום דיבור אליו.
אותי זה הטריד: אם הגדול באדם מתפלל ותפילתו אינה נענית, מה נגיד אני ואתה?!
לכל אדם שעה.לכל אדם שליחות. לא כל מה שנראה לנו לרעתנו בהתחלה, פועל נגדנו בתכלית. "חשבונות של שמים" במציאות זה כמו פאזל בן אין סוף חלקים, שיש לו רק יודע תעלומות ופתרונים אחד.
בדיעבד, משה היה מנהיג הגלות והמדבר.ייתכן שמנהיגותו פחות התאימה להכנסת העם אל הארץ כך שמהות שליחותו בעצם הצליחה לטובה, גם אם הוא באופן אישי זכה להנהיג את העם עד לנקודה מסויימת.
אומרים שמותם של צדיקים בא לכפר על כל חטאי הדור, אז הנה לך משה גדול הדור, הקרבת מעצמך עבור כל עם ישראל לדורות. אין לי ספק שלו יכולנו לשמוע בעצמנו את תפילת משה, הינו שומעים משהו כמו: אנא ה' יודע תעלומות, הצליחני בכל שליחותי לטובה. ואם ניתן היה לשמוע תשובת האל הינו שומעים: כל שתבקש בני אהובי, יתקיים ולטובה...
עניין זה גם לקח אותי לשאלה כללית: לאן הולכות התפילות שלפי שעה אינן מתקבלות?!
ובכן, הן עולות ועולות ומתעצמות והולכות ומחכות לשעת הרצון הנכונה לטובה.
שר איתי יפה מדוייק ומרגש: אביחי פרץ, חבר לדרך שהכרתי במסעותי במדבריות הפייסבוק, לטובה.
לאן הולכות התפילות/ מילים ולחן: עובדיה חממה
וָאֶתְחַנַּן בָּעֵת הַהִיא כְּמשֶׁה:
"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה
אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה"
אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְהֶשֵּׂג יָדִי,
וְלֹא שָׁמַע אֵלַי, לֹא לֹא,
גָּזַר מָה שֶׁגָּזַר אֱלֹהַי...
לְאָן הוֹלְכוֹת הַתְּפִלּוֹת
שֶׁלְּפִי שָׁעָה אֵינָן מִתְקַבְּלוֹת?
וְאִם תְּפִלַּת משֶׁה לֹא נֶעֶנְתָה,
מָה נַגִּיד אֲנִי וְאַתָּה?!
וְלָמָּה, אִם כָּךְ, נוֹסִיף וְנִתְפַּלֵּל
אִם שַׁעַר הַתְּפִלּוֹת בְּפָנֵינוּ יִנָּעֵל?!
אָז לָמָּה... לָמָּה...?!
נוֹסִיף וְנִתְפַּלֵּל,
כִּי שַׁעַר הַתְּפִלּוֹת לְעוֹלָם לֹא יִנָּעֵל.
לְאָן הוֹלְכוֹת הַתְּפִלּוֹת
שֶׁלְּפִי שָׁעָה עוֹלוֹת וְעוֹלוֹת?
לְאָן הוֹלְכוֹת הַתְּפִלּוֹת
שֶׁלְּפִי שָׁעָה גְּדֵלוֹת וְעוֹלוֹת?