בימים אלו התפרסם דיווח על מתיחות גבוהה בין הדרג המדיני בישראל בראשות ראש הממשלה נתניהו לצמרת צה"ל בעקבות מה שמכונה טיפול לא נכון במסמכים מסווגים שהובילו לכאורה לדליפת מידע ביטחוני רגיש שהגיע לכלי התקשורת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לצד זאת, לאחרונה עלתה לכותרות פרשיית חשיפת המסמכים הישראלים בידי אנשי מודיעין אמריקנים ונחשפו באופן די דרמטי מסמכים שקשורים למלחמה המתנהלת במזרח התיכון בין ישראל לאיראן ושלוחותיה.
חשיפת המסמכים אינה מתרחשת בחלל ריק - היא מגיעה על רקע מערכת הבחירות בארה"ב וקרב ההתייחסויות בין המועמד דונלד טראמפ והמועמדת קמלה האריס לסוגיית המלחמה בין ישראל לאיראן.
נזכיר, שעצם הפרסום בעיתוי הרגיש מבחינה מדינית וביטחונית העיד על אי נוחות אמריקאית ביחס למהלכים הישראליים.
החקירה עדיין בעיצומה ויש מספר כיוונים וחשדות, ייתכן כי מישהו בשרשרת הטיפול בחומרי המודיעין ואפילו קצין מודיעין זוטר התומך בפלסטינים החליט להסתכן ולהפיץ את המידע הסודי.
הפנטגון אמנם הודיע על חקירת ההדלפה וניסה לשדר שהממשל רואה את הדברים בחומרה, אבל בתוך כך הוא אישר כי המידע הכלול במסמכים אותנטי ואמין.
פרסום החקירה מטרתו למזער נזקים תקשורתיים ולנסות להסביר עד כמה ארה"ב הרשמית מתנגדת למהלך, אך ככל שהזמן חולף ולא נעצרו או הועמדו אנשים לדין, הנושא מעורר חשיבה נוספת.
במקביל, אי אפשר להתעלם שמאחורי הסיפור הזה ניצבת גלויה העובדה שגם בין הידידות הגדולות ישראל וארצות הברית - יש מארג אינטרסים שלא תמיד מתואמים, ומעקבים חסויים וגלויים אחרי מסמכים ומודיעין הקשור בענייני פעילות צבאית.
המלחמה עדיין בעיצומה ומפרסום המסמכים ניכר שארה"ב מקיימת מעקב הדוק וקפדני אחר ההכנות בחיל האוויר בכל מה שקשור לתקיפה בשטחי האויב.
בהקשר הזה צריך לציין, כי מומחי מודיעין המכירים את הנפשות הפועלות בארה"ב וישראל מציינים כי האנליסטים האמריקאים, עוסקים לא פחות מעמיתיהם הישראלים, בניתוח מדוקדק של פרטים משלל אתרים וממגוון גדול של מקורות איסוף, כדי להסיק את מסקנותיהם.
בהיבט הביטחוני הנוגע למערך הריגול הנגדי - נקודת המוצא צריכה להיות שבמידה דומה גם אם מרוככת ופחותה, גם איראן וחיזבאללה מקיימים תהליך ניתוח ואיסוף דומה נגד ישראל וארה"ב.
לעצם הדלפת מסמכים ביטחוניים לגורמים שאינם עוינים יש מספר מטרות ולא כל מקרה דומה לאחר. לפעמים האינטרס הוא פוליטי ולעיתים המניע הוא לאומני, הרבה פעמים קשה לאמוד את הנזק שנגרם אם בכלל כתוצאה מפרסום המסמכים - והענישה היא על קדושת העיקרון.
בזירה הדיפלומטית - ההדלפה היא המסר
כל הפרשה שייכת בעצם למישור הדיפלומטי ושיתוף הפעולה המדיני ההדוק בין ממשלת ישראל לממשל האמריקאי בבית הלבן ובפנטגון.
דני אילון, דיפלומט ישראלי בכיר לשעבר ומי שכיהן כשגריר וסגן שר החוץ הסביר בריאיון לרדיו 103 כי מאחורי ההדלפה האמריקאית קיים מסר: "ההדלפה הזאת באה להראות גם לנו וגם לאיראנים שהם לא מרוצים מההסלמה הזאת. הפנטגון התחיל בחקירה. ברגע שעושים חקירה להדלפה, לא בטוח שזה גורם בכיר. יכול להיות שזה גורם ביניים, בתיאום או בלי תיאום עם הבית הלבן".
אילון טוען שהחשיבות בהדלפה היא ההדלפה עצמה ולא הפרטים, וכי לא פורסם בה מידע בטחוני סודי: "אני לא חושב שיש שם דברים שהמודיעין האיראני לא ידע. הם מכירים היטב את המטרות שלהם, ואין פה דבר שפגע בביטחון שדה, אלא בעיקר זה היה מסר. זה היה יכול להיות גורם בבית הלבן שקיבל את זה מהפנטגון".
מאבק יומיומי נגד הדלפות
דליפת מסמכים ביטחוניים אינה מתרחשת כמובן רק באמצעות דיוור ישיר בין פקידים רשמיים. רבים מהמקרים נעשים באופן פיראטי ומחתרתי, במהלך המלחמה האחרונה בין ישראל לארגוני הטרור, האקרים בינלאומיים הקימו אתר ייעודי לפרסום הדלפות שהצטברו אחרי פריצות למאגרים רגישים בישראל.
באתר כבר פורסמו אלפי מסמכים שלטענתם הושגו בפריצה למערכות הקשורות למשרד הביטחון ולביטוח הלאומי. בשנה האחרונה נפרצו גם מערכות הקשורות למשרד המשפטים ולקריה למחקר גרעיני בדימונה.
בנוסף, מומחי סייבר העוסקים בענייני ביטחון לאומי בישראל מדווחים על עלייה חדה במתקפות דיגיטליות על ישראל מאז פרוץ המלחמה בעזה.
לדברי מערך הסייבר הלאומי, לצד תקיפות אמיתיות הייתה עלייה גם במבצעי השפעה מטעם איראן וחיזבאללה, ובכלל זה הדהוד של מתקפות חדשות, מִחזור חומרים מפריצות ישנות וגם הפצה של טענות חסרות בסיס.
לצד זאת, העיתונאי והתחקירן עומר בן יעקב הנחשב מומחה לענייני ריגול סייבר, פרסם במאמר ב'הארץ' כי האקרים הפועלים בחסות זרועות המודיעין האיראני פועלים בחודשים האחרונים להדליף מידע אישי על בכירים (בעבר ובהווה) במערכת הביטחון והשלטון בישראל.
ההדלפות כוללות הודעות מתיבות הדואר של שני בכירים לשעבר ושל שניים שמכהנים בתפקידים רשמיים.
דליפת מסמכים מצה"ל לתקשורת במדינת ישראל
תופעת הדלפת מסמכים צבאיים לתקשורת ולא אל גורם עוין או סוכן אויב היא דבר עתיק ומוכר - שגם עליה אמונים גורמי החוק והאכיפה להעניש ולהרתיע.
אחת הפרשיות הדרמטיות שאירעו בעבר בישראל ועסקה בהדלפת מסמכים ביטחוניים גם שלא בהגדרת ריגול ישיר וקשר עם מדינות אויב התרחשה לפני 16 שנים, כאשר חיילת בשם ענת קם הדליפה לעיתונאי 'הארץ' אורי בלאו, כונן דיסק-אונקי שעליו נצרבו כ-1,500 מסמכים מסווגים, אליהם נחשפה במהלך שירותה הצבאי, במסגרת תפקידה כפקידה בלשכת אלוף פיקוד המרכז.
בעקבות המסמכים שמסרה לו, פרסם בלאו בעיתון "הארץ" חמש כתבות שבהן עשה שימוש במידע שבמסמכים וכן בחלק מהמסמכים שמסרה לו קם.
לאחר פרסום הכתבות נפתחה חקירה של רשויות הביטחון בנוגע למקור ההדלפה של המסמכים. לאחר שבלאו מסר לידי החוקרים מסמכים שנמסרו לו מידיה, נחקרה קם בחשד להדלפת המסמכים.
היא הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית ונגזרו עליה 4.5 שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. בעקבות ערעור שהגישה, קוצר עונש המאסר בפועל שהושת עליה ל-3.5 שנות מאסר בפועל.
מה שמעניין בפרשה הזו היא העובדה שלמרות היותה של החיילת קם, מקור עיתונאי חסוי - היא נחשפה ובשלב מאוחר יותר אף הגישה תביעה נגד העיתונאי אורי בלאו ש'הסגיר' אותה בחקירה.
מכה בינלאומית במעורבות הפנטגון
מכת ההדלפות הביטחוניות בפרט בזמן מלחמה והקשר לפנטגון, אינה בעיה ממנה סובלת רק מדינת ישראל.
לפני כשנה וחצי, כאשר מלחמת רוסיה ואוקראינה היתה במלוא עוצמתה, משרד המשפטים האמריקני אישר כי פתח בחקירה בחשד שמהפנטגון דלפו מסמכים מסווגים, המפרטים בין השאר את תוכניות הסיוע החשאיות של ארה"ב לנאט"ו ולאוקראינה.
מי שמיהר לדווח על המסמכים, שחלק מהם נושאים את הסיווג "סודי ביותר", היה "ניו יורק טיימס". הוא דיווח על מקבץ ניירות שנוגעים לאיומים ביטחוניים הקשורים לסין ולמזרח התיכון.
במסמכים שהודלפו אז, נראו מפות וגרפים המתארים את מצב הכוחות האוקראיניים והרוסיים בשדה הקרב, פירוט תנועות של הצבא האמריקני, וכן ציונים של סדרי כוחות.
אחד המסמכים, איך לא, גם היה קשור לישראל. היה בו פירוט תרחיש שבו ישראל תסכים לספק נשק לאוקראינה, לפי הדיווח של CNN, כותרת המסמך הייתה "ישראל: נתיבים לאספקת נשק קטלני לאוקראינה". "ניו יורק טיימס" דיווח כי במסמך, שסווג כ"ניתוח מחקרי" סודי ביותר נכתב כי ישראל "ככל הנראה תשקול לספק נשק קטלני תחת לחץ אמריקני כבד, או התדרדרות ביחסיה עם רוסיה".
בזמנו הפרשה עוררה סערה תקשורתית רבה והופקו לקחים רבים בממשלים של כל המדינות המעורבות.
מבוכה וטשטוש עקבות
לסיכום: ראוי לציין כי זרועות הביטחון בארה"ב מתייחסות בכובד ראש לתופעות מעין אלו של הדלפות חומרים מסווגים ומסמכים רגישים.
וכמו ההדלפה עצמה - גורמי הביטחון מנסים לטשטש עקבות בגלל המבוכה שעשויה להיגרם - לפי דיווחים שהתפרסמו השבוע, אריאן טבטבאי, עובדת בכירה במערך הביון של ארה"ב ממוצא איראני הועברה מתפקידה בפנטגון בעקבות חשש כבד שיש לה יד בהדלפת המסמכים המסווגים על התקיפה הישראלית המתוכננת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אמנם באופן רשמי, הפנטגון, הכחיש את המעורבות בפרשה מצד טבטבאי - ששמה נקשר בעבר בקשרים עם איראן, אבל החליט להעביר אותה לתפקיד שבו תפקח על תחום החינוך והכשרת הכוחות במשרדו של שר ההגנה.