התמשכות המלחמה בעזה והסלמת הלחימה בלבנון במקביל להיערכות צה"ל לתקיפה באיראן בתגובה למטח הטילים ששיגרה לעבר ישראל בתחילת החודש, הובילה את הממשלה לדון מחדש בהוספת תקציב הביטחון ובניין הכוח של צה"ל מול האיומים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס אמש (א') את ועדת נגל לבחינת התקציב, ובדיון השתתפו שר הביטחון, שר האוצר, ויו"ר הוועדה וחבריה; על-מנת לדון בהמלצות הביניים של הוועדה.
הוועדה בראשות פרופ' יעקב נגל הגישה את מסקנות הביניים שלה, ובמרכזן הרחבת הרכש של סוגי חימושים והצטיידות נרחבת בטילי יירוט לשימוש מערכות ההגנה האוויריות.
הוועדה קבעה מספר עקרונות לגיבוש המלצות הביניים:
1. הקצאת תקציב ייעודי לנושא, שלא יהיה ניתן להשתמש בו לצרכים אחרים.
2. צורך חיוני כי המסקנות הסופיות ישולבו בכל מתווה תקציבי במסקנות הסופיות.
3. קיימת הזדמנות רכש מוגבלת בזמן, כאשר אי-קבלת החלטה עלולה לגרור לאיבוד יכולת הרכש או לדחייה ארוכה במימושו ו/או להתייקרויות.
4. העמסה פחותה ככל הניתן על תקציב המימון השקלי בשנת 2025 (ובשאיפה גם בשנת 2026).
5. מורכבות עיתוי המלצות הביניים, תוך כדי לחימה ומציאות ביטחונית משתנה באופן תדיר.
ראש הממשלה קיבל את המלצות הוועדה והנחה לקדמם בהקדם האפשרי.
יש לציין כי המלצות הביניים לא כוללות המלצות תקציביות והן לא מיועדות להגדיל את מסגרות התקציב שאושרו עד-כה, אלא רק על-מנת לקדם את יכולת השימוש בהם.
הנושאים שהועלו לדיון המלצות הביניים:
1. רכש וייצור - הרחבת סל החימושים ומערך ההגנה האווירית.
2. יציבה יבשתית לתמרון.
3. עליונות ימית.
4. כח אדם.
5. שיטות והתארגנויות חדשות לפיתוח וייצור.
6. מרכיבי הגנה בגבולות.
לוועדה שהחלה את עבודתה לפני כחודשיים, הוצגו עד-כה צרכי מערכת הביטחון, לרבות הכיוונים המרכזיים לקידום הנגזרים מתרחיש הייחוס הצה"לי ודגשי משרד האוצר ובנק ישראל.
הוועדה קיימה דיונים מעמיקים עם אנשי אגף התקציבים, החשב הכללי, בנק ישראל, האגף הממונה על השכר באוצר, ומערכת הביטחון. דיונים אלו כללו את תרחיש הייחוס, העקרונות לתכנון התר"ש, יעדי תר"ש "מעלות" (טרום מלחמת חרבות-ברזל) והטמעת לקחים מהמלחמה עד-כה והשפעתם על התכניות והתקציבים הנדרשים, במדרגות שונות במשרד הביטחון ובצה"ל.
הוועדה מתכוונת להגיש גם המלצות בנושאים הקשורים לשקיפות, ופיקוח-ובקרה על אופן מימוש תקציב הביטחון והשגת היעדים שהוגדרו לביצור מדינת ישראל.