

ברקע הקולות הקוראים להקת ועדת חקירה ממלכתית, הערב (שלישי) פורסם תחקיר צה"ל על רצף האירועים הדרמטיים שהתרחשו ביום מתקפת החמאס בשבת שמחת תורה - השביעי באוקטובר אשתקד.
ביימה הראשונה של המלחמה - יום הטבח, נרצחו בקיבוץ נחל עוז 15 אזרחים ישראלים. שמונה מהם נחטפו לעזה ומאז חמישה מהם שוחררו בחיים. מכוחות הביטחון נפלו ארבעה לוחמים.
מהתחקיר עולים ממצאים קשים על כך שלאחר שהגל הראשון של המחבלים שפלשו נבלם בחירוף נפש באמצעות קרב גבורה שלחברי כיתת הכוננות ביישוב ומיומנות מקצועית של לוחמים מעטים מול עשרות מחבלים, בוצע מסע רצח וחטיפות דווקא על ידי הגל השני של המחבלים, בשעות הצהריים המוקדמות.
בנוסף מתברר כי במהלך הקרבות נהרגו שלושה מתושבי הקיבוץ בשוגג מאש כוחות הביטחון.


למרבה הכאב, מהתחקיר עולה כי מחבלי נוחבה שחדרו לקיבוץ השתמשו בנער תומר אליעז-ערבה בן ה-17 כמגן אנושי שנדרש לשכנע בהוראתם את תושבי הקיבוץ שהסתגרו בממ"דים לצאת החוצה ולהיכנע.
עיקר המחדל נמצא במישור המודיעיני, כאשר אמצעים של יחידה 8200 ומערכות מעקב הגלויות בצה"ל, במשטרה ובשב"כ, שאפילו בחמאס היו בטוחים שיפעלו - לא פעלו.


בנוסף, בתחקיר צה"ל הוזכר שמצלמות האבטחה בקיבוץ לא פעלו בבוקר 7 באוקטובר בגלל נפילת חשמל.
במקביל, לפי התחקיר מי שהתסער תחילה להגן על היישוב מפני המחבלים היתה כיתת הכוננות, באותו זמן ביישוב שהו 16 חברי כיתת כוננות, אבל רק ארבעה מהם נשאו נשק.
את הנשקייה לא ניתן היה לפתוח בגלל נפילת החשמל, מה גם שרק הרבש"צ אילן פיורנטינו ז"ל, שנהרג בשלב מוקדם לאחר שהציל נער שיצא לריצת בוקר, ידע מה הקוד לפתיחתה.
"זו לא הייתה הוראה ברורה להשאיר כלי נשק בנשקייה במקום בכספות בבתים", קבע התחקיר. "זו הייתה מדיניות לא מסודרת מצד האוגדה והחטיבה הצפונית".


השתלשלות האירועים:
בשעה 6:45 - הרבש"צ פיורנטינו, מעדכן את החטיבה הצפונית שהחשמל בקיבוץ נפל. הוא הפעיל את כוח המסתערבים שהיה ביישוב בכוננות שבת להפגנות גדר.
6:46 -כוח גולני ושריון, ממחנה נחל עוז הסמוך, בולם עשרות מחבלים שמנסים לחדור לקיבוץ, אך אחרים מצליחים לפלוש מהשער האחורי.
במתקפת הגל הראשון נהרגים שלושה ישראלים, אבל הכוח הקטן הציל את הקיבוץ מכיבוש.
6:50 –צוות מסתערבים חותר למגע במהירות ומחסל מחבלים רבים מבין התוקפים.
7:12 – הרבש"צ ושלושה מחברי כיתת הכוננות נלחמים במקביל במחבלים ומונעים את התפשטותם בקיבוץ. פיורנטינו נהרג בהיתקלות מטווח קצר.
בשעות הבאות נראה שמתחולל טיהור יחסי מהגל הראשון של המחבלים, רובם נהרגים בקרבות חלקם נבלמים והחלק הקטן מצליח לרצוח עוד תושבים נוספים בעיקר קשישים בבתיהם.


הקרבות הקשים נמשכים עד לשעות הצהריים, רק בשעה 13:15 - כוח מגלן שני, בן 70 לוחמים, מגיע באיגוף לקיבוץ. עם כניסתם לקיבוץ מתרחשת החטיפה האחרונה, דרך השער האחורי.
בשעה 13:30 - לזירה מגיע עוד כוח מגלן עם אלוף במיל' נועם תיבון, שעשה את דרכו מביתו בתל אביב עם מכוניתו הפרטית כדי לחלץ את בנו אמיר וילדיו. בדרך הוא עצר ליד קיבוץ מפלסים כדי לטפל ולחלץ פצועים מהקרבות.
כאמור, התחקיר הקשה חושף את הכשל המודיעיני אך בעיקר את חוסר מוכנות הכוחות, היעדר פיקוד מסודר לאורך שעות ארוכות.
מחסור בציוד והיעדר ציוד לחימה מספק.
כתוצאה מכך, נהרגו אזרחים רבים נוספים בקיבוץ והמענה הצבאי היה דל משמעותית מהנדרש.
רבים מהלוחמים שהסתערו בקרבות גבורה מול המחבלים עשו זאת ללא יד מכוונת בפיקוד הצבא ועל דעת עצמם.
בשולי התחקיר, העורכים שיבחו את תפקוד צוות המסתערבים של רס"מ יעקב קרסנינסקי ז"ל, את תפקוד הרבש"צ אילן פיורנטינו ז"ל שנפלו שניהם בקרבות הקשים - ואת האלוף במיל' נועם תיבון ורעייתו גלי שסייעו בקרבות ובהצלת החיים בשעות הקשות כשהיו היו בדרכם לבנם הנצור בקיבוץ.