בחוות דעת משפטית שהתקבלה במשרדי הביטחון והחקלאות מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, נקבע כי החלטת הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ, לשנות מן הסטטוס קוו לעניין רכש תוצרת טרייה בצבא במהלך שנה השמיטה תשע"ה, התקבלה כאשר נפקד מקומו שיקול ההשלכות האפשריות של ההחלטה על כלל המשק וזאת למרות שההחלטה התקבלה באופן ענייני.
ההחלטה התבססה בעיקר מחוות דעת אותה קיבלה ממשרד החלקאות בראשות השר עמיר פרץ (התנועה) ולפיה, ההחלטה עשויה להגביר את הסיכוי להקדמת הרכש מתוצרת חו"ל ובכך לפגוע בחשבון כולל בחקלאות הישראלית, זאת בהתחשב בכך שהחרדים בארץ זקוקים למקורות הרכש המספקים תוצרת ברמת כשרות מחמירה יותר, בהם מבקשים גורמי הצבא לעשות שימוש, והם מוגבלים.
"מאחר שמדובר בשינוי מדיניות ארוכת שנים, נדמה כי ראוי היה שהרבנות הצבאית תיידע מבעוד מועד את כלל הגורמים הרלוונטיים לעניין החלטתה, וביניהם, משרד החקלאות. תיאום בין-משרדי ויידוע מראש מומלצים גם ביחס לעתיד", נכתב בחוות הדעת.
לאור זאת הציעו כי שר הביטחון משה (בוגי) יעלון והרב הצבאי הראשי תא"ל רפי פרץ יקיימו בחינה משלימה ובמסגרתה יבחנו שני היבטים כשהראשון שבהם הוא שמארבעת מקורות הרכש המפורטים בהחלטת הרב הצבאי הראשי, מהם מתכנן הצבא לרכוש במהלך מחצית השנה הראשונה של שנת השמיטה, יוקטן השימוש במקור הרכש של ערבה דרומית, כך שלא יעלה החשש האמור מפגיעה בחקלאות הישראלית. לצורך כך, על משרד החקלאות יהיה לספק למשרד הביטחון נתונים מדויקים לעניין הערכתו את הכמות שעשויה להוות פגיעה כאמור.
וההיבט השני הוא שפיצול תכנית הרכש של הצבא לא יתבסס על זמן קצוב - תקופה של חצי שנה - אלא על כמות התוצרת שתעמוד לרשות הצבא. במסגרת זו, המעבר לרכישה של "היתר מכירה" ייעשה בהתאם לזמינות האספקה הטרייה מארבעת המאגרים שלהם כשרות מהודרת יותר, ועל-כן, יכול שייערך בטרם חלפה מחצית שנת השמיטה.