מתחפרים בדרך לוועדת חקירה / יוסי יהושוע

הכוח הופתע ונראה לא מוכן גם באור יום. צה"ל ישב על אותה מנהרה בתוך עזה ועמד לפוצץ אותה. בחמאס הבינו זאת וביקשו לנצל אותה לפני שתושמד, ולכן חדרו מפיר אחר. הם יצאו בשטח ישראל והפעם, כמו חיזבאללה, עם מצלמת ראש כדי לתעד. הם חדרו את שער הכניסה, פרצו לעמדה, ירו על החיילים עד שלוחם של צה"ל מחלקו העליון של הפילבוקס פתח לעברם באש וסיכל את חטיפת הגופה. אולי הוא הצליח לפצוע מחבל אחד, אבל כל היתר ברחו שוב לעזה כמו בשני מקרי חדירה קודמים. השאלה המרכזית מלבד מוכנות הכוח היא היכן היו התצפיות של צה"ל שאמורות היו להתריע ולזהות את המחבלים בשטחנו.

באמ"ן מצטבר עוד ועוד מידע על תעשיית המנהרות המגיע מהכוחות בשטח. חקירתם של 179 פלסטינים שנעצרו ונחקרו על ידי אנשי יחידת 504 גילתה כי התעשייה הזאת גדולה ורחבה מכפי שהעריכו עד כה. בכיס אחד מהם נמצאה מפה מפורטת. צה"ל גילה כי עשרות רבות של פעילים נטלו חלק בכל חפירת מנהרה שהתנהלה ברמת מידור גבוהה ביותר. החופרים, ברובם אנשי מקצוע לא משויכים, כלל לא ידעו מה התוואי ולאן באמת היא אמורה להגיע בקצה.

אבל אף שהמבצע הנוכחי הוגבל בהגדרתו המינימלית לסיכול מנהרות התקיפה, לא נכון לראות אותו רק דרך חור המנהרה. צה"ל, ובעיקר אנשי חיל האוויר, הבטיחו מערכה קצרה וחזקה שתכליתה שימוש באש מדויקת כלפי מטרות איכות רבות. צה"ל רוקן את בנק המטרות במבצע עמוד ענן לפני שנה וחצי, ומאז צבר 1,257 מטרות חדשות, ועמן יצא למבצע "צוק איתן". תוך כדי תנועה הוא ייצר עוד 2,423 מטרות ובסך הכול תקף 3,900 יעדים - חלקם כמה פעמים. 1,542 אתרי שיגור של רקטות נפגעו, כך גם 143 אתרי ייצור של אמצעי לחימה, עמדות תצפית ועוד כהנה וכהנה יעדים.

אבל נדמה ששורה אחת בטבלת המטרות וההישגים של צה"ל מספרת את תחושת ההחמצה: צה"ל תקף 678 בתי מפקדים בכירים שהפכו לחמ"לים. זהו מספר גבוה לכל הדעות שאולי תהיה לו השפעה בעתיד, אך צה"ל לא הצליח לפגוע בבכירים עצמם, שעדיין מסתתרים בבונקרים או נעים עם מגן אנושי.

גם בצבא מבינים היום שאם היו פוגעים פחות בנדל"ן של בכירי הזרוע הצבאית של חמאס ופוגעים יותר בבכירים עצמם הייתה מושגת הרתעה אפקטיבית הרבה יותר.

מי ששומע את הקצונה הבכירה של צה"ל ביומיים האחרונים לא יכול שלא להתרשם מן העובדה כי הקצינים הבכירים מתחילים לדבר למיקרופונים של ועדת החקירה שתוקם לאחר המלחמה סביב סוגיית המנהרות וייתכן גם שסביב ההישגים המוגבלים של צה"ל עד כה במבצע.

זה התחיל בקצין בכיר שמספר כי גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון הוזהרו מראש מפני איום המנהרות ובהוכחות של שקפים ומצגות, ומסתיים בקצין בכיר אף יותר שמבקש מהדרג המדיני לקבל החלטה בנוגע להמשך הפעילות הקרקעית שתיתן לצה"ל הוראה ברורה: להתקדם או לסגת, וזאת אולי כדי להסביר את הסכנה הטמונה בעמידה במקום, שכבר גבתה מחיר דמים יקר. ייתכן ששני הקצינים הבכירים צודקים, בשני המקרים, אבל ראוי גם היה אילו היו ממתינים לפחות עד להשלמת המבצע המוגבל לטיפול במנהרות וליציאת הכוחות לגדר המערכת בטרם פתחו במערכה להצלת עורם.