תסכול.
זאת התחושה כאשר רבים. "הוא לא מבין אותי"; "אני לא מבינה למה הוא לא עשה מה שביקשתי"; הוא לא זוכר בכלל שביקשת ממנו והמריבה הופכת לכדור שלג שטס במורד הירידה התלולה, ללא כל שליטה.
מה עושים כדי למנוע מריבה?
וגם: טיפ בונוס בסיום, מה עושים כדי לעצור מריבה בעיצומה.
כדי למנוע מריבה לכתחילה יש לדבר פשוט וברור. "ברחל בתך הקטנה". בדיוק כמו שאנו קוראים בפרשת השבוע, שיעקב אמר ללבן שהוא רוצה לעבוד אצלו בשביל לקבל את רחל. ולא סתם רחל מהשוק אלא רחל הבת שלו, ולא סתם הבת שלו, אלא שימו לב – הבת הקטנה שלו. זהו, די – אי אפשר לשקר עליו עכשיו, הוא אמר מפורשות בעבור מה הוא עובד.
אז נכון, ליעקב זה לא עזר כי לבן היה רמאי. אבל כל אדם ישר והגון, אם יגידו לו בצורה ישרה, פשוטה ומסודרת מה רוצים ממנו – הוא יזכור ויבצע.
לכן, כשאישה קוראת לבעלה לסדר משהו, כשבעל מבקש מאשתו, נניח, להכין ארוחה – יש לוודא שהבקשה נשמעה ונקלטה היטב אצל השומע.
אותו דבר כאשר מבקשים מהילד לסדר את החדר או ללכת להתקלח: יש לוודא, למען הסדר הטוב, שהוא שמע את הבקשה, הבין אותה ויודע מה עליו לבצע.
יש כמה שיטות לבדוק האם הצד השני הבין את הבקשה. לא שאני ממליץ להתנהג ככה עם מבוגרים, אבל אולי בין השיטות שאני מציע כאן לילדים נמצא משהו שיעזור לנו בכלל ולזוגות בפרט איך לתקשר נכון.
השיטה הראשונה: לבקש מהילד לחזור על הבקשה. כשהוא חוזר עליה – היא נקלטה אצלו.
השיטה השנייה: לבדוק מולו איך הוא מתכוון לבצע את המטלה / בקשה. ככה הוא צריך לחשוב על דרך משלו לביצוע הפעולה וממילא הוא יזכור אותה.
השיטה השלישית: לחזור על הבקשה בכמה צורות שונות. בין אם זה מיד אחרי הבקשה הראשונה ובין אם זה כמה דקות אחרי שביקשתם לראשונה. נסו את זה, זה גימיק חמוד.
הנה דוגמה: "אתה יכול בבקשה להביא את המגבת הכחולה מהארון במטבח? – אתה שומע, בארון במטבח יש מגבת כחולה, תביא לי אותה בבקשה".
או: "אשמח שתלך לחנות ותביא חלב, גבינה ואל תשכח גם חטיפים לשבת. – צריך חטיפים, גבינה וחלב לשבת, תוכל ללכת לחנות להביא?".
השיטה הרביעית, איננה "שיטה" של ממש אבל היא גם דרך למנוע מריבה, והיא: פשוט לתזכר.
נכון שהכי נעים לבקש פעם אחת ולגלות שהבקשה / משימה בוצעה, אבל אם אתם יודעים שייתכן ויישכחו מהבקשה שלכם וזה רק יגרום עוגמת נפש לכולם – תזכרו. הצד השני יודה לכם על זה ויעשה כל מאמץ גם לא לשכוח וגם לרצות אתכם.
כך נחסוך הרבה עוגמת נפש.
וכפי שהבטחתי, טיפ הבונוס:
איך לעצור מריבה שהחלה?
לצערנו כבר החלה המריבה, מילים קשות מוטחות אחד על השני – איך עוצרים את הכדור, שלא נתחרט אחר כך על מילים שזרקנו בשעת כעס ובכלל לא התכוונו?
ובכן, התשובה פשוטה אך כלל לא קלה לביצוע. פשוט לשתוק. להקשיב, לנסות להבין את השני ולתת לגל לעבור. ככה, כאשר צד אחד משתתק – הצד השני יסיים להוציא את טענותיו ויירגע אף הוא כעבור כמה דקות.
לכן, גם אם קשה לנו ממש ויש לנו תשובה ניצחת לענות לצד השני ש"סתם עצבני עכשיו" ו"בכלל לא מקשיב לי" – נשתוק. נחכה, נעזור לו להירגע ואחר כך, בזמן רגוע יותר, נדבר על מה שקרה בצורה בוגרת ואחראית ונסיק מסקנות.
לסיכום, שימו לב: זה לא קל, כבר כתבתי. אבל ברגע שמתנהגים כך – גם מדברים ברור ופשוט ומוודאים שהבקשה שלנו נקלטה אצל הצד השני וגם אם כבר רבים, עוצרים ומחכים לזמן נח יותר – הרי שבעז"ה חיי היום-יום יראו כ"ימים אחדים", בדיוק כמו אצל יעקב אבינו.
מאחל לכולנו תקשורת נכונה, מתוך רוגע ושלווה, אושר ושמחה.
- הכותב הינו מומחה באומנות הדיבור והשכנוע