יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נאם בצהריים (רביעי) במליאת הכנסת בישיבה מיוחדת שקיימה הכנסת לציון 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה, בהשתתפות נשיא הבונדסטאג, נורברט לאמרט. הדיון התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין.
יו"ר הכנסת דיבר על היחסים המורכבים בין שתי המדינות לאור הזיכרון ההיסטורי: "גרמניה היא ידידת אמת של ישראל. עמידתכם לצידנו ולצד העם היהודי - משמעותית מאין כמוה תמיד, ובוודאי בעת הזו, בעידן של מאבק קשה וחובק עולם באנטישמיות ובצורתה החדשה: האנטי-ישראליות. כמעט אין צורך להזכיר, אדוני הנכבד, שכל ביקור של נציג בכיר מן הממשל הגרמני בישראל הוא רגיש למדי עבור חלק מאזרחינו".
אדלשטיין התייחס לקריאות בזירה האירופאית הקוראות להחרמת ישראל: "באחרונה גוברים הקולות הקוראים להחרמתה של ישראל בזירה הכלכלית, האקדמית והתרבותית. אלו קריאות תלושות מן המציאות שיש בהן מן הצביעות, שכן הן מופנות דווקא אל המדינה המותקפת ביותר בעולם - שעושה את המאמץ העליון ביותר לשמור בכל עת על מוסריותה. פעילות זו מונעת משנאה, מדעה קדומה ולא אחת מאנטישמיות ואנטי-ישראליות עיוורת.
"היא עיוורת למתרחש במדינות רבות באזורנו, לרבות בסוריה - ממש כאן בגבולנו, ולמעשי טבח וגירוש המוניים, אכזריים ויום יומיים - של גורמים קיצוניים כמו דעא"ש, אל-קעידה ואחרים, המאיימים על יציבות העולם המערבי כולו.
"המחרימים והמשמיצים עיוורים גם לכך, שהקונפליקט האמיתי כבר מזמן איננו מקומי, בין ישראל לפלסטינים, ועילתו איננה של כיבוש או נישול כביכול. המאבק האמיתי גדול בהרבה- זוהי "התנגשות הציוויליזציות" והוא מתחולל על רקע דתי ותרבותי בין העולם האיסלמי הקיצוני לבין העולם החופשי והסובלני. דווקא על גרמניה להתייצב בחזית המאבק מול ה- "BDS" וגופים אחרים המבקשים לפעול בדרך המכוערת והפסולה של החרמה,וכך גם מול אלו המבקשים להשמיד את ישראל".
יו"ר הכנסת התייחס בדבריו למשא ומתן של המעצמות עם איראן בנושא הגרעין: "גם היום, לצערי, יש מי שסבורים כי העולם ייראה טוב יותר ללא ישראל, וללא העם היהודי שחי בה. קולות מסוכנים אלו מגיעים במידה רבה מטהרן, שאיתה כביכול מנהלים משא ומתן לפירוז מנשקה הגרעיני- שהכל יודעים היטב כלפי מי הוא מכוון. אבל, אדוני הנכבד, שלא יהיה ספק לאיש: לא רק כלפי ישראל מכוון נשק הרסני זה! הנשק הגרעיני המיוצר ומואץ ללא הרף בכורים הרצחניים של בוּשְהֶר, נָתָנְז והאחרים- הוא כלי להשמדת הציוויליזציה המערבית כולה, ולפיכך זוהי סוגיה של "להיות או לחדול" לא רק עבוּרנו. אני קורא לכולנו לזכור, שיום לאחר המשא ומתן הזה- עלול להיות יום אחד מאוחר מדי.
"ידה של ישראל מושטת להידברות עם כל גורם המכבד אותה, שנכון להגיע עמה להסדר אמיתי ולהניח בצד את האיבה ואת המשקעים. נדמה לי, שאין הוכחה טובה לכך, אולי בדברי ימי האומות כולן, מאשר יחסי ישראל וגרמניה- שניתן לשקם את היחסים בין האומות באופן שונה לחלוטין; כי רק מתוך תשומת לב מדוקדקת אל העבר והפקת לקחים ממנו, נוכל להצמיח הווה ועתיד טובים בהרבה מאלו שידענו".