פרקליטות מחוז תל אביב הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתבי אישום נגד יצחק אברג'יל, יאיר ביטון, ניסים פינס, שמעון בלולו, חניתה פינס, נפתלי פרץ והחברות ש.י.נ. גן רווה, ב. יאיר, וא.א.נ חשמל.
הם מואשמים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מנהלים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות.
על פי כתבי האישום, ב. יאיר הינה חברה ציבורית לייזום ובניה, וביטון שימש בה כמנהל פעיל וכבעל המניות העיקרי. במהלך השנים, התפתחה מערכת יחסים בין אברג'יל לביטון, במסגרתה נקשר הקשר המתואר בכתבי אישום.
במהלך שנת 2007,, קשרו אברג'יל וביטון קשר, יחד עם ניסים פינס ובלולו, להעברת כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מרמה, באמצעות חברת ב. יאיר. אברג'יל וביטון ביקשו לממש את הקשר באמצעות כריתת חוזים לבניית דירות באילת, והעברת חלק מהכספים שיועדו לבנייה, אל אברג'יל ולאנשיו.
לצורך כך, הקים אברג'יל, באמצעות ניסים פינס, שהינו פושט רגל, ובלולו, שאינו קבלן בניין, את חברת ש.י.נ גן רווה בע"מ, אשר הציגה עצמה במרמה כחברת בנייה בעלת סיווג קבלני המאפשר לה לבנות מבנים בהיקף כולל של עד כ-7 מיליון שקלים. בהמשך, דאג ביטון כי ב. יאיר, באמצעות חברת בת, תחתום מול גן רווה, על שני חוזים לבניית 86 יחידות דיור באילת בשני פרויקטים שונים, בתמורה לתשלום כולל של 41,650,000 שקלים. ביטון עשה כן ביודעו כי גן רווה אינה חברה קבלנית כלל, ובוודאי אינה מוכשרת לבנות פרויקטים בסדר גודל כזה.
גן רווה התחילה לבנות את הדירות בפרויקטים ברמת בניה נמוכה, תוך גרימת ליקויי בניה שונים ותוך יצירת מנגנון של שימוש בחשבוניות פיקטיביות לשם התחמקות מתשלום מס. למרות שגן רווה לא עמדה בחוזים, לא השלימה את בניית הדירות ולא שילמה לחלק מהספקים את המגיע להם, דאג ביטון כי ב. יאיר תעביר לגן רווה, סכום כולל של 51,968,000 שקלים, הכל לצורך מימוש הקשר.
בהמשך, במסגרת מימוש הקשר, ניסים פינס ובלולו, משכו חלק ניכר מהכספים שהועברו לגן רווה מב. יאיר לצורך בניית הפרויקטים, והעבירו אותם לאברג'יל ולמקורביו.
כספים אלו שימשו, בהוראת אברג'יל, בין היתר, למטרות הבאות: העברת כספים רבים לחשבון ה"קנטינה" של אברג'יל, ישראל אוזיפה ומקורבים אחרים, אשר שהו אותה עת בבתי כלא בארה"ב; העברת כספים לצורך הוצאותיו הפרטיות של ארבג'יל; תשלום עבור שכר הטרחה לעורכי דינו של אברג'יל ומעורבים אחרים בארגון הפשיעה שלו; תשלום הוצאות המגורים והמחייה של משפחתו של אברג'יל בישראל; כלי רכב בשימושה המלא והבלעדי של אשתו של אברג'יל נרשמו כרכבי החברה בספרי הנהלת החשבונות של גן רווה, וכל הוצאותיהם, מעל 510,000 שקלים, הוטלו על גן רווה ונדרשו על ידה כהוצאה מוכרת; שכירת כלי רכב על חשבון גן רווה למקורבי אברג'יל בסך כולל של 250,000 שקלים אשר נדרשו על ידה כהוצאה מוכרת.
בנוסף, במהלך שנת 2009 משכו אברג'יל, ניסים פינס ובלולו כ- 6 מיליון ש"ח מכספי גן רווה, תוך רישום כוזב במסמכי גן רווה, וזאת לצורך השקעה בקזינו ברומניה, שהיה בבעלות אברג'יל ובלולו.
כמו כן, אברג'יל, פינס ובלולו, הואשמו באי דיווח למס הכנסה על הכנסות שקיבלו מחברת גן רווה, בסך כולל של למעלה מ-13 מיליון שקלים.
במטרה להסוות את הקשר, כמו גם את העובדה שגן רווה לא הייתה חברה המתאימה לבצע את הפרויקטים כראוי, דאג ביטון, כי ב. יאיר, ישירות או באמצעות חברות הבת שלה, תכסה את חובות גן רווה לספקים שונים ולרוכשי הדירות, מעבר למתחייב בחוזים שבין ב. יאיר וגן רווה. יאיר ביטון פעל בניגוד לאינטרסים הכלכליים של ב. יאיר תוך הסתרת הקשרים בינו ובין אברג'יל ופינס מהדירקטוריון והנהלת החברה. בנוסף, בשל רמת הבנייה הנמוכה והעיכובים הניכרים שנגרמו בבניית הפרויקטים, נאלצה ב. יאיר לתקן את הליקויים בבנייה, לפצות דיירים ולשאת בכל ההפסדים שנגרמו נוכח התנהלות ניסים פינס ובלולו, אברג'יל וגן רווה. כל זאת בסך כולל בשווי של כ-20,000,000 שקלים מעל שווי החוזים המקוריים. בנוסף, למרות האמור לעיל, גרם ביטון לחתימה על הסכם היעדר תביעות, במסגרתו התחייבה ב. יאיר שלא לתבוע את חברת גן רווה.
התיק נחקר על ידי להב 433 יאחב"ל וכוח המשימה למלביני הון ביחידה בשיתוף עם יחידת יהלום ברשות המיסים ובליווי פרקליטות מחוז ת"א.
במקביל להגשת כתבי האישום, הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט רכוש של הנאשמים בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים.