1:
הפרשה נפתחת כשמשה מקהיל את כל עם ישראל כדי לבשר להם שהקב״ה מחל להם על חטא העגל וכהוכחה לזה הוא מצווה אותם לבנות משכן מיוחד כדי שיוכל לשכון שם.
לפני שמתחיל משה לצוות על בניית המשכן הוא מצווה עליהם שוב את שמירת השבת וצריך להבין מדוע הוא עושה זאת כאן, הרי את מצוות השבת הוא כבר לימד בפעמים אחרות?
מה קשורה השבת למעמד הקהל זה שמטרתו בניית המשכן?
רש״י הקדוש מסביר שמשה מקדים לדבר על השבת כדי להגיד לעם ישראל שבניית המשכן לא דוחה שבת, ועליהם להפסיק את העבודה כשמגיעה השבת.
במדרש מובא שכמו שבניית המשכן מטרתה לכפר לעם ישראל על חטא העגל, כך שמירת השבת מכפרת על חטא העגל ויש הסוברים שאף יותר מהמשכן כיוון שהשבת היא תמידית, לעומת המשכן שהיה לארבע מאות שמונים שנה בלבד.
גם שני בתי המקדש, היו לתקופות קצובו, לכן זקוקים לשמירת השבת עוד לפני המשכן, כדי לכפר על חטא העגל.
מהו הקשר בין שמירת שבת לחטא העגל?
אדם ששומר את השבת, כופר בעצם בעבודה זרה.
נאמר: ״כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים והארץ וינח ביום השביעי״, מי ששומר את השבת מהסיבה שה׳ נח ביום השביעי, ממילא מאמין שה׳ ברא את השמים והארץ בששת הימים שקדמו, הוא ולא אחר.
מי שמאמין בזה, ממילא כופר בעבודה זרה.
זאת הסיבה שמשה מקדים את ה״שבת״ ל״משכן״.
הגמרא במסכת ״שבת״ אומרת: ״כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כ״דור אנוש״, מוחלים לו על כל עוונותיו, שנאמר: ״כל שומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו״.
לשבת יש כח לכפר על עבודה זרה ומעשה העגל.
2:
את ה״משכן״ לקח לבנות שבעים יום.
כך הוא החשבון:
משה הקהיל את ישראל יום לאחר יום כיפור, ב י״א תשרי.
תוך יומיים הצליחן לאסוף את התרומות.
ביום י״ג העבירו קול במחנה שאין צורך לאסוף עוד, כיוון שיש מספיק.
בט״ו בתשרי מסר משה רבנו לעושי המלאכה שיתחילו בעבודה.
העבודה הסתיימה לאחר שבעים יום, בכ״ה בכסלו.
למרות זאת, הקב״ה מצווה להקים את ה״משכן״ דווקא בראש חודש ניסן, כשלושה חודשים לאחר שסיימו את העבודה, שנאמר: ״וידבר ה׳ אל משה לאמור ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אוהל מועד״.
צריך להבין, מדוע היה חשוב לזרז את עבודת המשכן במהירות, אם אינו מוקם מייד אלא לאחר שלושה חודשים?
עוד צריך להבין, הרי אין סיכוי שבעולם שהיו יכולים בדרך הטבע לסיים את מלכת המשכן בשבעים יום, המשכן הוכן על ידי נס, שלא כדרך הטבע.
אם כך, מדוע היו צריכים את הנס ה״לא שימושי״ הזה, אם במשך שלושה חודשים עתיד המשכן להיות שוכב מפורק בהמתנה לציווי של הקב״ה להקימו, לכאורה הנס של בניית המשכן במהירות, אינו פרקטי.
עוד צריך להבין, מה מיוחד בראש חודש ניסן, היום הנבחר להקמתו של המשכן.
ב״מדרש״ מופיע שהקב״ה רצה להקים את המשכן בחודש שנולד יצחק אבינו.
במדרש אחר מופיע שרצה הקב״ה להקים את המשכן דווקא ביום שנולד יצחק אבינו, לפי מדרש זה יצחק נולד בראש חודש ניסן.
מדרש נוסף אומר שרצה הקב״ה להקים את המשכן בחודש שבו התבשר אברהם אבינו על לידת יצחק.
חשיבות הקשר בין בניית המשכן ליצחק אבינו,
כיוון שלאברהם אבינו היה חלק במשכן בזכות העצים, שהוא עצמו גידל, אותם לקחו בני ישראל למצרים, בהמשך למדבר, איתם בנו את המשכן.
ליעקב אבינו היה את ה״בריח התיכון״.
רק ליצחק, לא היה קשר למשכן.
לכן רצה הקב״ה להקים את המשכן בזמן שקשור ספציפית ליצחק.
עוד, יצחק היה הראשון שהקריב את עצמו על המזבח, לכן קיבל את הזכות שיוקם המשכן דווקא בתאריך שלו.
בספר ״באר יוסף״ לרבי יוסף סלאנט מסביר על סיבת המהירות בבניית המשכן, אם המשכן בא לכפר על חטא העגל, חלק מהכפרה צריך להיות על ידי מהירות העבודה.
לקח לעם ישראל יום אחד בלבד כדי לתת את כל הזהב שלהם לבניית העגל, מהירות שיא לעבודה זרה, שעליה אפשר לכפר על ידי מהירות שיא של בניית המשכן.
עוד סיבה, ה״ערב רב״ שקבעו לאהרון מתי לבנות את העגל מייד למחרת ולא הסכימו להתעכב, על דבר זה חייבים לכפר, על ידי שאומר להם הקב״ה, גם אחרי שסיימו את העבודה, רק הוא יחליט להם על הזמן בוא יוקם המשכן, זאת תשובת המשקל.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי