חג הפורים הוא חג ייחודי ושמח במיוחד, השונה מכל שאר חגי ישראל. במגילת אסתר מסופר על גזירתו האכזרית של המן הרשע, שאמר למלך אחשוורוש: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", וטען כי בשל כך יש להשמיד ולהרוג את היהודים. אך מרדכי ואסתר, במקום לנקוט במהלך דיפלומטי ולנסות לשכנע את המלך לבטל את הגזירה, בחרו בדרך שונה – הם קראו לכל העם להתאחד בתפילה ובצום.
ומדוע בחרו בדרך זו? משום שהבינו כי הגזירה לא הגיעה במקרה, אלא כתוצאה מחוסר אחדות בעם ישראל. ולכן, הדרך לביטול הגזירה לא הייתה יכולה להיות רק בדרך הטבע, אלא דרך התלכדות פנימית של העם. כאשר כולם התאחדו סביב מרדכי ואסתר, בתפילות ובצומות, זכו לישועה ולנס הגדול שהביא להפיכת הגורל.
כדי להוכיח שאיננו עוד "עם מפוזר ומפורד", תיקנו חכמינו את מצוות החג שמטרתן לחזק את האחדות. שתיים ממצוות פורים המרכזיות הן: משלוח מנות איש לרעהו – חיזוק הקשרים בין אדם לחברו. מתנות לאביונים – הדאגה לחלשים בחברה והפצת החסד. חז"ל מלמדים אותנו שהתענוג האמיתי אינו במה שאנו מקבלים, אלא בתענוג שאנו מעניקים לאחרים.
פורים מלמד אותנו להסיר מחיצות, להתחבר זה לזה באמת, ולהבין שמתחת לכל התחפושות – כולנו עם אחד, מאוחד ומחובר. באחדות ובשמחה, נוכל להפוך כל גזירה וליצור מציאות של אור, שמחה וישועה.