ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דִּבֶּר ה' נעשה (כד, ג). וברש"י ואת כל המשפטים, שבע מצוות בני נח ושבת וכיבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרה.
וצריך ביאור, בשלמא הני מצוות שניתנו להם במרה הוצרך משה לספר לישראל כי עכשיו נצטוו במצוות אלו, אבל שבע מצוות בני נח הלא כבר נצטוו מימי אדם הראשון ולא נתחדש עכשיו, וא"כ אמאי הוצרך משה להזהירם על זה.
וי"ל לפי מש"כ בשו"ת חת"ס (יו"ד סי' פק"ד) דבן נח נעשה גדול משעה שבא לכלל דעת ולא כישראל שנעשה גדול כשהוא בן י"ג שנה, דשיעור בן י"ג לגדלות בישראל היה מהלכה למשה מסיני שנאמר בין שאר שיעורין שהן הללמ"ס וכמש"כ בשו"ת הרא"ש, אבל בן נח שלא נאמרו בו שיעורין נעשה גדול משעה שבא לכלל דעת בן ח' או ט'.
וכתבו האחרונים (עיין 'אור שמח' ו'חלקת יואב') דבמצוות בני נח מתחייבים ישראל לא משעה שבאו לכלל י"ג שנה אלא משעה שבאו לכלל דעת, דבשעת מתן תורה לא להקל יצאו אלא להחמיר, וע"כ נשאר דינם להחמיר כבן נח, עכ"ד.
ועפ"ז י"ל בזה שבא משה להודיעם עכשיו ז' מצוות בני נח, שלא יעלה על דעת ישראל דמזמן מתן תורה ואילך שנתחדשו שיעורים לישראל ממילא נשתנו דיניהם גם למצוות בני נח ונתחייבו עליהם רק משעת גדלות של ישראל, לכן הודיעם משה דלגבי ז' מצוות בני נח נשאר דינם כמקודם דמצווים משעה שבאו לכלל דעת.
(על פי "להורות נתן" - בפרשתנו)