1:
״ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה״.
הדרך הקצרה ממצרים לארץ ישראל הייתה דרך מקום שנקרא ״ארץ פלשתים״, רצועה צרה וארוכה בדרום מערב ארץ יש כנגד אורך הים שבמערבו של ארץ ישראל.
עם ישראל שרק לא מזמן נעשו בני חורין לא יכלו עדיין להתמודד אם יגיעו לסיטואציה של מלחמה בפלשתים ואכן היה סיכוי שזה עלול לקרות במקרה ועם ישראל יעברו שם, מצב שעלול להוביל את ישראל לחזור מצרימה.
את זה לא רצה הקב״ה בשום פנים ולכן ציוום ללכת מהדרך המפותלת והארוכה.
ה״חזון איש״ שואל, הרי כתוב בפרשת שמות שהקב״ה מתגלה למשה במעמד הסנה הבוער ובין שאר הדברים אומר לו את שיקרה בעתיד ״תעבדון את האלוקים על ההר הזה״, משמע שהר סיני היה מיועד מלכתחילה לקבלת התורה ומתחילת פרשתנו משמע שעם ישראל עברו משם בגלל הפחד מפלשתים וללא קשר להר סיני כמקום קבלת התורה.
ומסביר שכנראה בגלל הטעם של ״פן ינחם העם״ אכן נבחר הר סיני ולולא סיבה זו היו מקבלים את התורה בארץ ישראל, או שהיה הקב״ה קודם מכניסם לארץ ישראל ואח״כ מוציאם לכיוון הר סיני לקבלת התורה.
2:
ישראל מגיעים למצב קשה בעומדם צמוד לים סוף בעוד המצרים אוטוטו מגיעים אליהם במהירות, עם ישראל נמצאים בחרדה גדולה ואז ״ויאמר משה אל העם אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה׳ אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותה עוד עד עולם״.
בירושלמי במסכת תענית כתוב: ״תניא, ארבע כתות נעשו לאבותינו על הים, אחת אומרת ניפול לים, אחת אומרת נחזור למצרים, אחת אומרת נעשה עמהם מלחמה ואחת אומרת נצווח כנגדן.
זו שאמרה ניפול לים אמר להם משה ״התיצבו וראו את תשועת ה׳״.
זו שאמרה נחזור למצרים אמר להם ״כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם״.
זו שאמרה נעשה עמהם מלחמה אמר להם, ״ה׳ ילחם לכם״.
וזו שאמרה נצווח כנגדן אמר להם ״ואתם תחרישון״.
ומה הן ארבע כתות אלו? ארבע דעות חלוקות של בני ישראל עוד בטרם נהיו ממש לעם ובטרם נכנסו לארץ.
על זה אמר קהלת ״אין חדש תחת השמש״.
הנה כבר אז זמן קצר משפסקו להיות עבדים במצרים איך שהגיעה לפתחם בעיה, חלק מעדיפים להילחם וחלק מעדיפים לצווח ולהתפלל לה׳, חלקם העדיפו לכפור בה׳ ולחזור למצרים וחלק שמעדיפים להתייאש ורוצים ליפול לים.
מוכר לכם? הנה גם אנחנו בימים אלה בדיוק כמו אז.
חלקנו מעדיפים להילחם, חלקנו להתפלל, חלקנו לכפור וחלקנו מסתפקים בלהתייאש.
אם כן מה הפתרון?
צריכים אנו את שליחו של הקב״ה להנהיג אותנו, את המשיח בכבודו ובעצמו שיגיע בקרוב ועד אז נצטרך לפחות להסתפק בלכבד איש את דעת רעהו.
3:
לאחר קריעת ים סוף ושירת הים כתוב ״ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות, ותען להם מרים שירו לה׳ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים״
וקשה, מדוע כתוב ״ותען״ הרי לא מוזכר שמישהו שאל אותה שאלה?
ועוד קשה, מדוע כתוב ״ותען להם״, הרי לכאורה היא שרה לנשים והיה צריך להיות כתוב ״ותען להן״?
בעקבות מצבם החדש של עם ישראל כבני חורין והליכתם לקראת הר סיני וקבלת התורה, אסף משה את עם ישראל ושר איתם ביחד את שירת הים.
כשראו הגברים שמרים מתחילה לעשות שירת הודיה משלה לנשות ישראל פנו אליה בשאלה.
הרי בסיס השמחה הגדולה של עם ישראל הוא הליכתם לקראת קבלת התורה שעליו נשות ישראל לא מצוות, ואם כן שאלו אותה על מה בדיוק היא הולכת לשיר??
עכשיו מובן מה שכתוב ״ותען להם״, ענתה על שאלה זו, וענתה להם, לגברים, ולא להן.
וכך ענתה להם מרים, ״אשירה להשם כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים״.
הרי לכאורה קשה, מה אשם הסוס ומדוע מגיע לו לטבוע? הרי האשם הוא הרוכב??
אלא שמאותו שורש שהסוס נענש בגלל שעזר לרוכב, זוכה אישה לשכר על זה שעוזרת לבעלה שיוכל ללמוד תורה, ועל זה שכרה גדול.
אם כן אכן ראוי היה למרים לשיר ביחד עם נשות ישראל על הליכתם לקבלת התורה.
זה גם יסביר לנו את האמור בשיר השירים ״כסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי״.
אחד השבחים המיוחדים של נשות ישראל הצדיקות בתמיכתן בלימוד התורה של בעליהן ואכן הן יקבלו על זה שכר ממש כאילו למדו הן תורה.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי