בפרשת וישב אנו עדים לטרגדיה משפחתית הנובעת מקנאה ותחרות. אהבתו המיוחדת של יעקב ליוסף, בנה הבכור של רחל, גרמה לאחיו לחוש מופלים לרעה. יעקב ביטא את חיבתו באמצעות כתונת הפסים, שהפכה לסמל ליחסו המועדף. תחושת הקיפוח והקנאה של האחים הלכה וגברה עד שהובילה אותם למכור את יוסף לעבדות.
למרות שהסיפור מסתיים בטוב – יוסף הופך למשנה למלך מצרים, מציל את משפחתו ברעב ומוחל לאחיו – השבר שנוצר ביחסים המשפחתיים לא נמחק בקלות. יתרה מכך, עונש חטא מכירת יוסף התבטא בדורות מאוחרים יותר, במותם הטרגי של עשרה הרוגי מלכות.
סיפור זה אינו רק תיאור היסטורי, אלא שיעור חשוב עבורנו כהורים. התורה מלמדת אותנו את חשיבות היחס השווה בין הילדים. העדפת ילד אחד, גם אם מתוך כוונות טובות, עלולה להצמיח קנאה ותחרותיות שאינן בריאות.
עלינו לשים לב למחוות, לדברי שבח ולביקורת שאנו מעניקים לילדינו. כל מילה או פעולה מצדנו עלולות להתפרש בצורה לא שוויונית ולהשפיע לרעה על היחסים בתוך המשפחה.
כאשר ילד מרגיש אהוב ומוערך באותה מידה כמו אחיו, הוא מפתח תחושת ביטחון עצמי ויחס חיובי כלפיהם. זהו הבסיס ליצירת מערכת יחסים משפחתית בריאה, שבה שוררים כבוד, אהבה ותמיכה הדדית.
מסיפור יוסף ואחיו אנו למדים עד כמה חשוב להימנע מהעדפות בתוך המשפחה ולשמור על איזון ורגישות, כדי לבנות בית שבו שוררת הרמוניה אמיתית.