בפרשת השבוע 'תולדות' אנו למדים עד כמה חשוב להתרחק מלשון הרע.
מסופר כי יצחק אבינו התעוור לעת זקנתו, למרות שבאותם ימים אנשים חיו חיים ארוכים ובגיל מבוגר עדיין היו מלאי מרץ.
יצחק, שזכה לברכות רבות מאלוקים, אמור היה להישאר בבריאות איתנה. אולם, משום שתכנן לברך את בנו עשיו, אלוקים נמנע מלגלות לו על מעשיו הרעים של עשיו – כדי להימנע מלשון הרע. במקום זאת, לקח אלוקים את מאור עיניו של יצחק, וכך זכה יעקב בברכות במקומו של עשיו.
מהנהגה זו אנו למדים כי אם אפילו אלוקים נמנע מלספר לשון הרע על עשיו, גם לנו חובה להישמר בכבודם של אחרים ולהימנע מדיבור שלילי על איש.
חז"ל מזהירים כי לשון הרע שקולה כנגד כל העבירות, ובספר תהילים מתואר דיבור רע כחץ הפוגע במרחקים.
לצערנו, נזקי לשון הרע כיום נפוצים במיוחד ברשתות החברתיות, ויכולים לפגוע באנשים רבים. עלינו להיזהר בכל מילה שיוצאת מפינו או מקלדתנו, משום שכל מילה יש לה משמעות – ויכולה לבנות או חלילה להחריב עולמות.