פרשת השבוע פרשת ‘תולדות’ עוסקת בלידתם של יעקב ועשיו, אך עוד קודם מספרת התורה שרבקה הייתה עוברת על פתח בתי מדרשות יעקב היה מפרכס לצאת ואילו שהייתה עברת על פתחי ע"ז עשיו היה רוצה לצאת. כך גם חז"ל מכנים את התנא רבי יהושע בן חנניה - אשרי יולדתו, ופירש רש"י: כשהייתה אימו מעוברת, הייתה הולכת לעשרים וארבעה בתי מדרשות שבעירה.
השפעה חיצונית על העוברים כיון היא עניין שמוכח מחקרית תינוקות רבים שנחשפו בעודם עוברים למזויקה ספציפית הגיבו אחרת לאותה המוזיקה מתינוקים שלא נחשפו אליה כלל.
מחקרים רבים הראו כי גירוי קול טרום לידתי, הכולל מוזיקה ודיבור, יכול להשפיע על התפתחות מערכת העצבים של העובר וליצור עקבות זיכרון ספציפיים לגירוי, אשר באים לידי ביטוי בהתנהגות היילוד. התינוקות מסוגלים לזהות ולזכור את גירוי הקול לאחר הלידה, מה שמצביע על יכולת למידה כבר בשלב העוברי.
המוזיקה – השפעתה על העובר
מערכת השמיעה של העובר מתפתחת סביב השבוע ה-24 להריון, אך תגובות ראשוניות לצלילים נצפות כבר בשבוע ה-16. העובר נחשף בעיקר לקול אמו, לרחשי גופה ולקולות מהסביבה החיצונית. מחקרים מראים כי תינוקות מזהים את קול אמם לאחר הלידה ומגיבים אליו באופן מרגיע.
אחד המחקרים שבוצעו בתחום בדק את תגובתם של תינוקות לנעימת הפתיחה של תוכנית רדיו מסוימת לאחר שאמהותיהם האזינו לה באופן קבוע במהלך ההיריון. התינוקות שנחשפו לנעימה ברחם הפגינו רגיעה וקצב לב נמוך יותר בהשוואה לתינוקות שלא נחשפו לנעימה.
מחקרים השתמשו במגוון שיטות מדידה, כולל א.ק.ג., EEG, בדיקות התרגלות והערכת התנהגות, כדי להעריך את השפעות גירוי הקול העוברי. הממצאים הראו כי חשיפה לגירוי קול טרום לידתי יכולה להשפיע על קצב הלב, פעילות המוח, מצבי שינה-ערות, ואף על התנהגות התינוק לאחר הלידה.
קיימים מספר גורמים שיכולים להשפיע על יעילות גירוי הקול העוברי, ביניהם סוג הגירוי (מוזיקה או דיבור), עוצמתו, תדירותו ומשך החשיפה. מחקרים רבים מראים כי העובר מסוגל ללמוד ולזכור גירויים קוליים.