בפרשת השבוע, אברהם אבינו זוכה להתגלות ראשונה בא מבשר לו הקב"ה שהוא עומד להיות אבי האומה. לצד כל זאת, הוא מקבל הבטחה על ארץ ישראל ועל כך שזרעו ירש את הארץ, לאחר כל זאת הוא פונה לקב"ה בשאלה "הן לי לא נתתה זרע" ורש"י מחדד את הכאב: ומה תועלת בכל אשר תתן לי?
אזי הקב"ה מציב לאברהם אתגר "ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספר אתם"?
לפי פירוש אחד ברש"י - הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה.
ועדיין לא הייתה באפשרותו של אברהם לספור.
לך תספור
למרות שאנחנו יכולים לראות רק כ-9,110 כוכבים בלילה מכדור הארץ, מספר זעום שמייצג רק 0.000003% מכל הכוכבים בגלקסיית שביל החלב שלנו, ישנם למעשה בין 100 ל-400 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו בלבד!
האתגר שלנו לספור את הכוכבים בגלקסיה "המקומית" היא מכמה סיבות, הראשונה היא בגלל צורתה הספירלית והעובדה שאנחנו נמצאים בתוכה. כמו כן, אבק וגז בין-כוכביים מסתירים את ראייתנו. כדי לנסות לתת אומדן מספרי מדענים משתמשים בשיטות עקיפות להערכת מספר הכוכבים, כמו חישוב מסת הגלקסיה על פי מהירות הסיבוב שלה.
כשאנחנו מנסים להעריך את מספר הכוכבים בגלקסיות רחוקות, האתגר גדול עוד יותר. טלסקופים רבי עוצמה כמו טלסקופ החלל האבל יכולים לזהות גלקסיות שלמות כנקודות זעירות, אך קשה להבחין בכוכבים בודדים בתוכן.
למרות כל האתגרים, מדענים מעריכים שיש לפחות ביליון טריליון כוכבים ביקום הנצפה.