פרשתנו פרשת כי-תצא עוסקת בדיני ריבית החמורה אך מנגד מקרא מלא דיבר הכתוב שמגוי מותר לקחת ריבית.
"לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך" (כ"ג, כ"א)
הסבר נאה על כך מספרים כשהיה הרב צבי הירש לוין רבה של מנהיים, היה הדוכס של מנהיים נכנס אליו לפרקים להתווכח בעניני דת ואמונה.
פעם שאל אותו על פסוקינו איך יתכן שהתורה מפלה בין יהודי לגוי בצורה כזו, האם יש במצוה זו משורת האמת והיושר?
משפטי ה' ישרים צדקו יחדיו ענה הרב ברגש. ישראל נצטוו על נשך ותרבית וכל אדם מישראל אסור לו להלוות וללוות ברבית אך אומות העולם לא נצטוו על איסור זה וא"כ הנכרי רשאי לתת את כספו בנשך לישראל. האם זה צודק שהנכרי יקבל מהיהודי רבית ואילו ישראל המלווה לגוי לא יקבל?
לפיכך אמרה התורה: לנכרי תשיך שהרי הוא לוקח ממך רבית אך לאחיך שגם לא לוקח ממך רבית אל תשיך.