בפרשת כִּֽי־תֵצֵ֥א כתוב: ”כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ”. ובהמשך כתוב: "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ".
לכאורה, המילים 'בית חדש' עלולות להטעות, כאילו החובה לקבוע מעקה הינה רק בבית חדש. שכן ברור שגם מי שקונה בית ישן חייב גם לבנות מעקה.
עוד שאלה שמתעוררת על הניסוח של הפסוק הוא: מה המשמעות של הקביעה "כי יפול הנופל ממנו", הרי עדין לא נפל איש מהבית...
אלא, שמצוות 'מעקה' אמנם נראית הגיונית בחוק תכנון הבניה, שכן בית ללא מעקה מהווה סכנה ברורה ומיידית לגרים בו. אלא כוונת הפסוק היא - כשאדם מתחתן ומקים משפחה, בית חדש, הוא פותח דף חדש בחייו. הוא ניצב ועומד מול קשיים שלא הכיר בעבר.
לפני החתונה הוא היה באווירה אחרת בבית, במשפחה, בעבודה, בין החברים, ועתה הוא יוצא אל העולם, כשצפויים לו ניסיונות חדשים, והוא עתיד להיקלע למצבים לא פשוטים.
לכן אומרת לו התורה "ועשית מעקה לגגך". אל תסתפק במעקה שהיה לך עד עכשיו, אלא עליך לעשות כעת מעקה חדש בבית החדש שהקמת ולקבל על עצמך החלטות טובות, בזהירות ובהנהגה טובה, בלנהוג בכבוד ובהרמוניה עם האישה והילדים.
הגבולות שתציב לעצמך כעת – הם שיצילו אותך בעתיד ויבטיחו לך שאף אחד לא יפול ממנו. המעקה הזה יעניק לך משענת יציבה לדרך החיים החדשה.