פרשתנו פרשת ראה עוסקת במצוות מגוונות מאד ובסוף הפרשה מוזכר מצוות חג הסוכות שם נאמר.
וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
על הפסוק הנ"ל מובאים דברי רש"י הנודעים :
"והלוי והגר והיתום והאלמנה" - ארבעה שלי כנגד ארבעה שלך בנך ובתך ועבדך ואמתך אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך.
ומן העניין להביא כאן את המעשה הנאה שמובא בספר התורה המשמחת:
יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו
במורד רחוב השל"ה שבשכונת שערי חסד עמד במשך כיובל שנים בית מסחר ליין של האלמנה מרקה שלוטניק ע"ה, בעלה נפטר בד"ל שנותיו, ואשה זו לבד גדלה ופרנסה את משפחתה מחנות זו, שהייתה החדר החיצוני של ביתה, עם השנים הלכה החנות ודעכה, שכן כיום כל חנות לממכר מזון מוכרת יין, מרקה עצמה הלכה והזדקנה ושעות הפתיחה של החנות הלכו ופחתו במקביל, אבל קונה נאמן אחד, נשאר למרקה עד לסגירתה הסופית של החנות ר' שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל, בכל ערב פסח היה מגיע לחנותה מעודד אותה בדברים ובחיוכו הטוב, וקונה 4-5 בקבוקים לליל הסדר.
בסוף שנות ה80 הייתה אולי מרקה עורכת מכירת חיסול סופית של הסחורה המעטה שנותרה אבל איך זה תפסיד את הקניה של ערב פסח? וכך לקראת הפסח הייתה משווה לחנות צביון של חנות פעילה, ומצפה בהתרגשות לקונה היחיד והמיוחד: גדול הדור קונה לפסח רק אצלה! ור' שלמה זלמן לא אכזב מעולם, בערבי פסח היה שב ומחייך בפתח ביתה אף שבביתו היו עשרות בקבוקי יין ממשלוחי המנות שקבל בפורים, בוחר כדרכם של קונים, מביט בכתוב על תווית הבקבוק, משבח את טיב היין, מברך אותה בברכת חג ועושה למרקה האלמנה חג שמח, עמוק עמוק בלב.