מתוך חמישים וארבע פרשיות התורה, ישנן חמש פרשיות שנקראות על שמם של דמויות מקראיות: נח, יתרו, קרח, בלק ופנחס.
נשאלת השאלה, מדוע זכה בלק שונא ישראל מובהק שפרשה שלימה בתורה תיקרא על שמו?
חכמינו זיכרונם לברכה אומרים, שהנצחת שמו של בלק בתורה היא בזכות ארבעים ושניים הקורבנות שהקריב בלק לאלוקים. בנוסף, הוא גם זכה ויצאה ממנו הגיורת המפורסמת – רות המואביה, שממנה יצאה מלכות בית דוד מהם עתיד לצאת מלך המשיח, שיגאל את עם ישראל בקרוב. ורק בזכות זה הונצח שמו של בלק.
בפרשה אנו רואים עד כמה כוח יש לפה האדם ליצור מציאות, ועד כמה אנחנו צריכים להיזהר בלשוננו ולדבר מילים טובות וחיוביות ולא חלילה ההיפך, כי מילים יוצרות מציאות.
בדיוק כפי שמסופר בפרשה, שבלק ביקש מבלעם הרשע שיקלל את עם ישראל במילים: "לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה". המשפט הזה יכול היה להתפרש כ"קלל אותי" ולא רק כ"קלל לי את העם הזה". ואכן כך היה בסופו של דבר - ישראל יצאו מבורכים ובלק יצא מקולל.
מכאן ילמד כל אדם מוסר השכל, להיזהר במוצא פיו, לבל יפתח חס ושלום פה לשטן לקטרג.