אחד מהדברים שבכל דור ודור צריכים חיזוק זהו הבאת שלום ומניעת המחלוקת. המדרש המפורסם אודות בריאת העולם מגלה לנו שהמחלוקת היא בדי-אן-אי של העולם.
אמר ר' סימון בשעה שבא הקב"ה לבורא את האדם נעשו מלאכי השרת כיתות כיתות... שלום אמר – אל יברא, שכולו קטטה.
אך היהודי לא מתרגש מכך וזוכר הוא היטב את המילה הראשונה הפותחת את השולחן ערוך 'התגבר'. ואדיר חפצו להיות מתלמידו של אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום.
בפרשת השבוע (קורח) אנו למדים על המחלקות כיצד היא מתחילה ואחריתה מי ישורנה. הגמרא בסנהדרין (קי, ב) מבארת – ויקם משה וילך אל תדן ואבירם אמר ר"ל מכאן שאין מחזיקים במחלוקת. פרש"י שמחל (משה) על כבודו והוא עצמו הלך לבטל המחלוקת. דאמר רב – כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר ולא יהיה כקורח וכעדתו.
איסור המחלוקת
רבנו הרמב"ם כתב בספר המצוות (שורש ח') שהאיסור המחלקות והלימוד שלו מהכתוב ולא יהיה כקורח וכעדתו, הוא על צד האסמכתא. ומקור האזהרה היא מלאו שני ע"כ. ולא פירש לנו הרמב"ם מה הוא אותו לאו שני.
אך הרמב"ן בהשגותיו שם כתב שהאיסור הוא כן פשט הכתוב ולא רק אסמכתא כדברי הרמב"ם. יתרה מכך הרמב"ן עצמו מנה לאו זה במניין התרי"ג בסוף ספר המצוות.
בספר חפץ חיים (שמירת הלשון פט"ו) כתב שנראה בדעת הרמב"ן שהלאו המחלקו הא רק במקרה שחולק על הכונה ולא בכל מחלקות. אך הפוסקים מציינים לדברי הרבינו יונה (שערי תושבה ח"ג נ"ח) שהביא שהלאו להחזיק במחלוקת הוא גם במחלקות בעלמא ולא דווקא על הכהונה.
מה בין ר"ל לרב - הוא התחיל
הפוסקים מסבירים מה בין ר"ל שאמר: שאין מחזיקים במחלוקת. לבין דברי רב שאמר: שהמחזיק עובר לאו. שרב התכוון לומר שמי שעושה מחלקות עובר בלאו כפי שנאמר ולא יהיה כקורח וכעדתו. ואילו ר"ל כוונתו שאף שהצד שכנגד הוא בעל ריב ומצה והמחלקות בגללו, מ"מ אסור לו להמשיך במחלקות ועליו לעשות ככל שביכולתו למנוע את המחלקות כמו משה רבנו שבא אצל דתן ואבירם. ובמילים שלנו - משה רבינו ע"ה הבין שטענת - 'הוא התחיל' אינה טענה מספקת כדי להמשיך במריבה ויש לעשות את הכל כדי השכין שלום בין איש לרעהו.
מחלוקת לשם שמים
שנינו במשנה באבות (פ"ה י"ז) כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. מחלוקת לש"ש זה שמאי והלל, מחלוקת שלא לש"ש זהו קורח ועדתו.
והקשו מפרשי המשנה מדוע אצל מחלקות לש"ש נמנו ב' הצדדים שמאי והלל, ואילו אצל מחלוקת שלא לש"ש נאמר רק צד אחד קורח ועדתו הו"ל כקורח ומשה רבנו.
אלא אמרו בעלי המוסר בלשונם הזהב: כי אלו החושבים שהם בצדו של בעל מחלקות וממהרים המה לכרות איתו בריתות ולצפות מנו לשיתוף פעולה. ידעו ויזהרו שחזקה עליו שהוא יבוא וילחם גם בהם, וכך היה גם בין קורח ועדתו התגלעו אצהלם מחלקות על בכל צעד ושעל, ובינם לבין עצמם לא שרר השלום.