בפרשת השבוע 'נשא' מופיעה ברכת הכוהנים המסורתית שבה הכוהנים מברכים את עם ישראל במילים: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
חז"ל מסבירים את פירוש מילות הברכה הללו שכוללות את כל הברכות כולן. "יברכך" - שיתברכו נכסיך. "וישמרך" - שלא יבואו עליך שודדים לקחת את כספך.
ברכה זו מלמדת אותנו, את חשיבות הברכה בפרנסה הגשמית. שאל לו לאדם להסתפק בכך שה' מברך אותו ונותן לו הרבה כסף וממון, כי לפעמים סובל האדם מכספו הרב, כפי ששלמה המלך כתב בספר משלי: "עושר שמור לבעליו לרעתו". אלא יחד עם העושר – זקוק האדם לברכה מיוחדת, שישמור אותו אלוקים משודדים האורבים לאדם, ויתן לו דעת ובינה איך לנצל את כספו, לתת מכספו צדקה לעניים, ולדעת שצדקה זו מגינה על פרנסתו.
חז"ל אמרו בפרקי אבות: "מרבה נכסים מרבה דאגה". כלומר, כאשר אדם מרובה בעושר – אזי גם מרובים דאגותיו. הרבי מסאסוב זצ"ל אמר: "גדול ניסיון העשיר". משום שלעני קל לבטוח באלוקים ולצפות לישועתו... לא כן העשיר שכל נכסיו קוראים לו: "בטח בנו...".
בסיום ברכת כוהנים נאמר: "וישם לך שלום" - שאין דבר חשוב ונעלה מהשלום. הברכות מועילות – רק כשהשלום שרוי בהם. לשלום כוח להפוך את השונא לאוהב, ועל זה אמרו חז"ל: "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום".