זמני כניסת ויציאת השבת פרשת בא | 19.01.2024 

פרשת השבוע: בא

בפרשת בא, הקב"ה מצווה את משה ללכת שוב אל פרעה ולהזהיר אותו כי אם לא ישלח את עם ישראל ממצרים, הקב"ה יביא על מצרים מכות קשות יותר משהיו עד כה. חז"ל אומרים שזו הייתה הזדמנות אחרונה לפרעה לחזור בתשובה ולשלח את העם.

המכה הראשונה שבאה הייתה מכת ארבה - ארבה רב שכיסה את פני האדמה במצרים ואכל את כל הירק והעשבים. חז"ל מספרים שהארבה הגיע לכל מקום אפשרי וכילה הכל. הקב"ה אף הביא רוח מזרחית חזקה שהביאה עמה את הארבה למצרים.

לאחר מכן באה מכת חושך - חושך אפלה מוחלטת שררה במצרים במשך שלושה ימים רצופים. חז"ל מספרים שבני ישראל נתנו אור בתמורה לכלי כסף וזהב מהמצרים.

המכה הקשה ביותר הייתה מכת בכורות, בה הכה הקב"ה את כל בכורי מצרים, החל מבכורי בני אדם וכלה בבכורות בעלי החיים. לאחר מכה זו פרעה מיהר לשלח את בני ישראל ממצרים.

בני ישראל יצאו ממצרים, וביציאתם קיימו את מצוות קרבן פסח, אכילת מצה והגדת יציאת מצרים. כמו כן, הם שאלו מהמצרים כלי כסף וזהב, כפי שציווה הקב"ה. חז"ל מסבירים שהיה זה שכר עבודתם.

בפרשה זו ישנן מצוות רבות שחלקן נוהגות עד היום - קרבן פסח, מצה, סיפור יציאת מצרים וקדושת הבכורות.

לא לשכוח לפני כניסת השבת

• להעביר את החשמל לגנרטור (למי שיש)
• לכוון שעוני שבת (פלטה, מזגן, תאורה וכד')
• להעמיד פלטה ומיחם מים (לא לשכוח להעביר את כפתור המיחם למצב שבת)
• לכבות אור במקרר
• להכין נרות שבת מבעוד מועד
• להדליק/לכבות אורות
• לצחצח נעליים

סגולת הפרשת חלה ומנהגים שונים

• הפרשת חלה מסמלת את הקדשת העיסה והפרשת חלק לקדושה. הפרשת חלה מקדשת את כל העיסה.
• יש האומרים שהפרשת חלה מביאה ברכה לבית - שפע ברכה בענייני פרנסה ובריאות.
• הפרשת חלה מסמלת את תיקון חטא חלה של עם ישראל במדבר.
• יש הנוהגים לייחד את החלה לשבת קודש כסגולה לקדושת השבת.
• נהוג להפריש חלה עם כוונה ותפילה לבורא עולם שישלח רפואה וישועה.
• חלק מהנשים נוהגות ללוש את החלה עם מים כסגולה להריון ולידה קלה.
• יש הנוהגים לשרוף את החלה שנותרה לאחר הסעודה, כסגולה כנגד עין הרע.

סגולות ומנהגים בטבילה במקווה בערב שבת

• מטרת הטבילה במקווה לגברים היא לטהר את הגוף והנפש והדבר מועיל הרבה לרוחניות של האדם, וליראת שמיים.
• נהוג לטבול פעמיים - פעם אחת להסיר את טומאת השבוע, ופעם שניה לכבוד שבת.
• מומלץ לטבול סמוך להדלקת הנרות, כך נכנסים לשבת בטהרה.
• נהגו לומר פיוט "לכה דודי" בדרך למקווה ומהמקווה הביתה.
• נהוג ללבוש בגדי שבת לאחר הטבילה
• הטבילה צריכה להתבצע בכוונה לטהרה

סגולות ומנהגים לערב שבת

• סגולה לברכה בכל מילי דמיטב - לקבל שבת 10 דקות מוקדם יותר
• נתינת צדקה - מומלץ לתת צדקה לעניים בערב שבת כדי לקבל את השבת בשמחה ובברכה.
• יש שנוהגים לטבול בערב שבת כהכנה רוחנית לקבלת השבת והוא סגולה עצומה
• נהוג לקרוא תהילים בערב שבת, במיוחד פרקי תהילים העוסקים בשבת
• נוהגים להסתפר ולהתגלח בערב שבת
• סגולה לבשל לשבת דג שלם ולחתוך אותו רק לאחר הגשתו לשולחן
• יקפיד האדם לקנות בעצמו דבר אחד לשבת
• סגולה לאריכות ימים - לטעום בערב שבת ממאכלי השבת
• יזהר ללבוש בגדים שיוחדו לשבת

סגולות ומנהגים לשבת

• ללימוד התורה בשבת קודש יש סגולה מיוחדת והמצווה כפולה ומכופלת
• בשמירת השבת יש סגולה לכפר על כל העבירות
• יקפיד שכוס הקידוש תהיה מלאה עד למעלה
• סגולה גדולה לשפע - לאכול דג בשבת
• לקריאת תהילים בשבת יש כוח עצום יותר מכל יום
• לאכילת ביצה בשבת יש סגולה לשמחה במשך כל השבת

סגולות ומנהגים ע"פ הקבלה

• תוספת בתפילה - לומר תיקון שבת ותהילים לפני תפילת קבלת שבת כדי להמשיך שפע רוחני.
• טבילה ונטילת ידיים - לטבול במקווה וליטול ידיים לפני השבת כסגולה לטהרה.
• שמלה לבנה - ללבוש שמלה לבנה בשבת כאות לרוחניות וקדושה.
• פרחים ומפה לבנה - לקשט את הבית בפרחים ומפה לבנה כדי למשוך שפע.
• שירה וזמירות - שירי זמירות בצאת השבת מכניסים שמחה וממשיכים ברכה לשבוע.
• כניסה ויציאה בשערים שונים - כדי לפתוח ולסגור שערים רוחניים.
• קידוש - לכוון את הקידוש להמשכת אור עליון וקדושה.
• חלות שלמות - לאכול 2 חלות שלמות כנגד הפנים שלמעלה.
• מילוי כוסות - למלא את הכוסות בשתייה עד שפתם כסגולה לשפע.
• שינה - ללכת לישון מוקדם בליל שבת כדי ליהנות מזיו השבת.
• תכשיטים - נשים יכולות לענוד תכשיטי זהב בשבת כאות לשפע ויוקרה.

נוסח הקידוש לליל שבת

בלחש:

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, כִּדְכִתִיב, זָכור וְשָׁמור, זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן:

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:סַבְרִי מָרָנָן (הנוכחים: לחיים)

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ. וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ. זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

נוסח הקידוש ליום השבת

אַתְקִינוּ סְעֻדָּתָא דִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא, חֶדְוָתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא: אַתְקִינוּ סְעֻדָּתָא דְמַלְכָּא, דָּא הִיא סְעֻדָּתָא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא וּזְעֵיר אַנְפִּין וַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵיהּ:

---

אֲסַדֵּר לִסְעוּדְתָא, בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא, וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא, עֲתִיקָא קַדִּישָׁא.

נְהוֹרֵהּ יִשְׁרֵי בָהּ, בְּקִדּוּשָׁא רַבָּא, וּמֵחַמְרָא טָבָא, דְּבֵהּ תֶּחְדֵּי נַפְשָׁא.

יְשַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ, וְנֶחְזֵי בִיקָרֵהּ, וְיַחְוֵי לָן סִתְרֵהּ, דְּמִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא.

יְגַלֶּה לָן טַעְמֵי, דְּבִתְרֵיסַר נַהְמֵי, דְּאִנּוּן אָת בִּשְׁמֵהּ, כְּפִילָא וּקְלִישָׁא.

צְרוֹרָא דִלְעֵלָּא, דְּבֵהּ חַיֵּי כֹלָּא, וְיִתְרַבֵּי חֵילָא, וְתִסַּק עַד רֵישָׁא.

חֲדוּ חַצְדֵּי חַקְלָא, בְּדִבּוּר וּבְקָלָא, וּמַלְּלוּ מִלָּה, מְתִיקָא כְּדוּבְשְׁא.

קֳדָם רִבּוֹן עַלְמִין, בְּמִלִּין דִּסְתִימִין, תְּגַלּוּן פִּתְגָּמִין, וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא.

לְעַטֵּר פָּתוֹרָא, בְּרָזָא יַקִּירָא, עֲמִיקָא טְמִירָא, וְלָאו מִלְתָא אוֹשָׁא.

וְאִלֵּין מִלַּיָּא, יְהוֹן לִרְקִיעַיָּא, וְתַמָּן מָאן שַׁרְיָא, הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא.

רְבוּ יַתִּיר יִסְגֵּא, לְעֵלָּא מִן דַּרְגֵּהּ, וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ, דְּהָוַת פְּרִישָׁא.

---

חַי יְהֹוָה וּבָרוּךְ צוּרִי. בַּיהֹוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי. כִּי יְהֹוָה יָאִיר נֵרִי. בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי:

יְהֹוָה רוֹעִי לֹא אֶחְסָר. עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי. נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. לֶחֶם חֻקִּי הַטְרִיפֵנִי:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ. אַתָּה אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי. תַּעֲרוֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָנֶךָ. תְּדַשֵּׁן בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי:

מי יִתֵּן מְנוּחָתִי. לִפְנֵי אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. וְהָיְתָה שְׁלֵמָה מִטָּתִי. הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם:

יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנָי. לְלַוֹּתִי לְוָיָה. בְּכוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא פָנָי. מְנָת כּוֹסִי רְוָיָה:

צָמְאָה נַפְשִׁי אֶל יְהֹוָה. יְמַלֵּא שׂוֹבַע אֲסָמַי. אֶל הֶהָרִים אֶשָּׂא עֵינַי. כְּהִלֵּל וְלֹא כְשַׁמַּאי:

חֶדְוַת יָמִים וּשְׁנוֹת עוֹלָמִים. עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה. וְעַל רֹאשִׁי יִהְיוּ תַמִּים. נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה:

קוּמָה יְהֹוָה לִמְנוּחָתִי. אַתָּה וַאֲרוֹן עוּזֶךָ. קַח נָא אֵל אֶת בִּרְכָתִי. וְהַחֲזֵק מָגֵן חוֹזֶךָ:

---

מִזְמוֹר לְדָוִד, יְהֹוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לפָנַי | שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ | טוֹב וָחֶסֶד יִרְדּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי, וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִים:

אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי. וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד. וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהֹוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר:

---

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת. לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעוֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי:

עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהֹוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ:

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן: