לפני 5,784 (ב'תשפ"ד) שנים, ביום השישי לבריאת העולם, אמר ה': "נעשה אדם". פעם היה אדם אחד, היום יש מליארדים.
ההיגיון אומר שקברו של אדם הראשון הוא אתר היסטורי, האתר הכי בין-לאומי שעולה על הדעת.
אבל מסתבר שלא.
בפרשתנו - חיי שרה - קורה משהו מדהים.
"ויבוא אברהם לספוד לשרה"
מה הוא ספד לה? אומר המדרש תנחומא:
"אשת חיל מי ימצא . . זממה שדה ותקחהו . . " (המדרש הולך ומבאר את כל הפסוקים של המזמור "אשת חיל" על שרה, אך אנו נתמקד בשדה שזממה)
בהיותה בת 90, שרה אמנו זיהתה את שדה עפרון, את הקבר של אדם וחוה שהיו באותו שדה, ובו ביום ציותה לאברהם פה תקבור אותי.
400 שקל כסף (סכום עתק) ישלם אברהם כדי לקבור את שרה דווקא שם. זה בא לבטא משהו עמוק.
לאדם הראשון יש שושלת, וזו היא: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל.
לא מליארד סינים, לא מליוני רוסים/אוקראינים/אירופאים/אמריקאים… לא לא לא.
נכון. גם הם צאצאים של אדם הראשון, אבל השושלת המלכותית, תכלית בריאת האדם, עוברת דרך אברהם המשך ביצחק וכלה ביעקב ובניו וצאצאיו. "נעשה אדם" נאמר ע"י הבורא לא בשביל המיליארדי גויים, אלא בשביל העם היהודי (בשיר "בר יוחאי" יש ביטוי כעין זה "נעשה אדם נאמר בעבורך").
וזה בא לידי ביטוי בקבורת שרה במערת המכפלה.
ופה רואים אנו משהו מבריק:
כותרת הפרשה: "חיי שרה".
בתוך הפרשה: מות שרה וקבורתה.
הכותרת הפוכה מהסיפור. הסיפור מכחיש את הכותרת. מה זאת?
אך - מסביר הרבי מליובאוויטש - זה בדיוק הנקודה:
חיי שרה זה לא האוכל שאכלה במשך ימי חייה, גם לא הנפש שעשתה בחרן.
חיי שרה זה יצחק (כמו הביטוי המוכר שאמא אומרת לילדה המתוק "חיים שלי"). מיהו יצחק? התשתית והיסוד לבניית העם היהודי.
בעוד אברהם הכניס ערביים לביתו האכילם ואמר להם ברכו לאלוקי עולם, שרה התפללה על ילד יהודי. בעוד אברהם התפלל "ולו ישמעאל יחיה לפניך" - "ביראתך", שרה אמרה "גרש האמא הזאת ואת בנה".. זה הסיפור.
אברהם מנסה להיות גלובלי, לבשר את בשורת האמונה בא-ל אחד לכל הסינים והארוודים והכנענים והפוטיים והיפתים למיניהם למליארדיהם ולסוגיהם.
שרה לעומתו מתרכזת בעם היהודי. בפרשה של שרה מתחיל אברהם לצעוד בדרכה, את שרה הוא קובר בקבר אדם וחוה ובזאת הוא מבטא את תמצית מטרת בריאת האדם, בריאת העם היהודי.
ומכאן נבין את המשך הפרשה, חתונת יצחק ורבקה. הסיפור של רבקה ביחס ליצחק הוא זהה במדת מה לשרה ביחס לאברהם. בעוד יצחק רצה לברך את בכורו "עשו", רבקה נחרצת ומבינה שהעם היהודי יצא דווקא מיעקב. רבקה אמנו היא היא המשך תמצית החיים של שרה אמנו. האידיאל, הכיסופין והתשוקה של שרה זה - לבנות את העם היהודי המתוק והמיוחד.
מהי ייחודיותו של העם היהודי?
נחזור לרגע בו פרחה נשמתה של שרה.
יום אחד, ה' מתגלה לאברהם "ויאמר הנני".
"קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק והעלהו לעולה".
"וישכם אברהם בבוקר . . " מהר מהר פן תאחר. אברהם לא שאל את שרה, ובהתחלה אפילו ליצחק לא סיפר.
שרה קמה בבוקר ואברהם איננו. יצחק אף הוא נעלם. לב פועם של אמא, היכן הילד? איפה התכשיט? חיים שלי אייכּה?
עברו יומיים ושרה טרם קיבלה עדכון כלשהו. בצר לה הלכה שרה לחברון, שם יש את הענקים, בני אדם גורדי השחקים, אולי הם ממרום גובהם יוכלו לזהות היכן בעלה ובנה.
הענק אוחז במשקפת, ומספר לשרה:
כן כן, אני רואה אותם, אי שם "על אחד ההרים" האבא עומד עם סכין ביד, הבן עקוד על המזבח.
ובו ברגע פרחה נשמתה.
זה הסיפור.
העם היהודי הוא עם שמקדש את החיים, אבל מוכן להיעקד (למות) על קידוש ה'.
לכו תראו את החיילים היקרים של הצבא היהודי, נערי חמד שאוהבים את החיים, ובד בבד ששים אלי קרב ומחרפים את נפשם, לקדש את שם ה'.
ב-א-ה-ב-ה.
טור זה מוקדש לזכות החיילים והאזרחים שמסרו ומוסרים את נפשם על קידוש ה'.
וכולנו מלאי תקוה ואמונה שבקרוב יקומו הנרצחים לתחיית עולמים ונעלה כולנו לבית המקדש השלישי בקרוב ממ"ש.
וכפי שהכריז הרבי מליובאוויטש: דורנו הוא דור הגאולה.
שבת שלום.
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, ז"ל.
לתגובות והארות: misraeli770@gmail.com