איך להשתחרר מפחדים? המדריך המלא לפריצת חסמים 

"וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ" – כשאתה לא רואה מוצא, אבל יש דרך

כשהמצרים מתקרבים מאחור והים מלפנים, בני ישראל מגיבים בפחד משתק: "וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" (שמות י"ד, י').

רש"י מסביר שהם התפללו, אך גם נבהלו לחלוטין, והרמב"ן מוסיף שתחושת חוסר האונים שלהם נבעה מההרגל להיות עבדים – הם לא ידעו לחשוב כמו אנשים חופשיים.

נשמע מוכר? כמה פעמים בחיים אדם משתחרר ממשהו רע, אבל ממשיך לפחד, להתלבט, ולחיות לפי דפוסים ישנים? גם כשהמציאות השתנתה, הראש נשאר באותו מקום.

סיפור מקרה: אריאל והפחד להעז

אריאל (שם בדוי), בחור ישיבה בן 24, הרגיש שהחיים חולפים לידו. "אני רוצה להתקדם, ללמוד מקצוע, אולי לפתוח עסק קטן, אבל אני לא מסוגל לזוז."

כשחקרנו לעומק, גילינו שהבעיה האמיתית לא הייתה היעדר יכולת, אלא פחדים שהושרשו בו עם השנים – חשש מטעות, פחד מביקורת, ומה יגידו עליו אם יבחר דרך שונה.

בשלב הראשון, הוא החל לשים לב לדיבור הפנימי שלו – אילו מחשבות מציפות אותו בכל פעם שהוא שוקל שינוי? הוא רשם אותן והתחיל לבדוק אם הן באמת נכונות או רק תבנית ישנה ומיותרת.

לבסוף, הוא לא שבר את החומות ביום אחד – במקום שינוי חד ומהיר, הוא התחיל בצעדים קטנים. הוא החל לקרוא ספרים בנושאים שהטרידו אותו, הוא פנה לאדם שהוא מעריך ושאל אותו איך הוא התחיל את דרכו, פשוט הכניס לעצמו תנועה לחיים.

וכמו בני ישראל בים סוף – הדרך לא נפתחה עד שהוא התחיל ללכת בה, לאחר תקופה של כמה חודשים הוא החל לחוש בשינוי, זה לא היה דבר שהוא חש בו בעצמו, הסביבה שלו שמה לב לזה בתחילה והוא החל לשמוע שהוא כבר לא אותו אריאל המפוחד שהוא היה, הוא אדם חדש.

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" – הדרך לחירות מתחילה בהליכה קדימה

משה עומד מול הים, בני ישראל מבולבלים. והקב"ה אומר לו בפשטות: "מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (שמות י"ד, ט"ו).

הרמבן מפרש שהפתרון היה קיים כל הזמן – בני ישראל רק היו צריכים להתחיל לזוז.

העיקרון הזה עובד גם בחיים שלנו. הרבה פעמים אנחנו, כמו אריאל, בתחילת הדרך מחכים שהכל יהיה מושלם כדי להתחיל – שלא יהיה לנו פחד, שלא יהיו לנו ספקות, שהדברים יהיו ברורים. אבל האמת היא שזה עובד הפוך – רק כשמתחילים לזוז, הדברים מתחילים להתבהר.

זמן לשובבי"ם – הזמן האידיאלי לפרוץ גבולות

תקופת שובבי"ם (שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים) נחשבת בקבלה לזמן של תיקון רוחני – וזה לא רק עניין של קדושה, אלא גם הזדמנות לעבוד על שינוי אמיתי.

המקובלים מסבירים שזה זמן שבו אפשר לפרוץ את ההרגלים הישנים ולבנות דרך חדשה. כמו שבני ישראל יצאו ממצרים אבל היו צריכים לשנות את כל התפיסה שלהם, כך גם אנחנו צריכים להשתמש בתקופה הזו כדי לעבוד על שחרור עצמי.

כפי שאומר הרמח"ל במסילת ישרים: "העולם דומה למבוך – מי שנמצא בפנים לא רואה את היציאה, אבל מי שמביט מלמעלה רואה את הדרך כולה." לכן, כדי למצוא את הדרך, צריך להפסיק להסתובב במעגלים, להתחיל להרים את הראש – ולצעוד קדימה.

טיפים לשחרור מ"מצרים" הפנימית שלך

1. תכתוב לעצמך מכתב מ"אתה בעתיד" – דמיין את עצמך בעוד חמש שנים, אחרי שהצלחת לפרוץ את מה שעוצר אותך. מה היית אומר לעצמך היום? אילו עצות היית נותן לך? כשאתה מתחיל לחשוב כמו "אתה של העתיד", אתה משנה את הדפוס שלך בהווה.
2. תגדיר פחד בצורה הפוכה – במקום לשאול "מה יקרה אם אכשל?", תשאל "מה אני אפסיד אם לא אנסה?". הרבה יותר מפחיד להיתקע מאשר לנסות ולהיכשל.
3. תבחר משהו שאתה מפחד ממנו – ותעשה אותו קטן יותר – אם אתה מפחד מלשאת דרשה מול אנשים, תתחיל מלהציג משהו קטן לחבר. אם אתה חושש להתחיל דרך חדשה, תדבר עם מישהו שעשה את זה שכן איו חכם כבעל ניסיון. תרגיל את עצמך לגעת בפחד, מבלי להיבהל ממנו.
4. אל תחשוב על "לפרוץ את הדרך" – תחשוב על הצעד הראשון – אנשים נבהלים משינויים גדולים, אז אל תחשוב על כל המסע. תתמקד רק על הצעד הקטן הבא. כמו ים סוף – הוא לא נבקע בבת אחת, אלא רק כשנכנסו אליו.
5. תחגוג הצלחות קטנות – גם אם זה משהו קטן, זה עדיין ניצחון. ככה המוח שלך לומד לחזק הצלחה במקום לפחד מכישלון, תוכל לעשות זאת בדרכים יצירתיות כמו לקנות לעצמך משהו שרצית הרבה זמן או ללכת לטייל במקום יפה.

פרשת בשלח היא תזכורת חיה לכך שהים נבקע רק אחרי שמתחילים ללכת. המסר ברור: לא לחכות, לא להיתקע, לא לפחד – אלא להתחיל לזוז. אז מה הים שלך? איזה צעד אתה יכול לקחת היום כדי לצאת ממנו?