פתיחה
השבוע החלו לבקש בארץ ישראל ''ותן טל ומטר לברכה''. בעקבות כך נעסוק השבוע בדיני הזכרת טל ומטר, נראה מאימתי מתחילים לבקש גשמים בזמן שבית המקדש חרב, וכן את מחלוקת האחרונים, האם מדינות שמזג האוויר שלהם הפוך מארץ ישראל כמו אוסטרליה וברזיל, יכולות לבקש גשם בעוד שבארץ ישראל קיץ (ועייף בדף לפרשת נח שנה ג').
זמן הזכרת גשמים
ממתי יש להזכיר את הגשמים? הגמרא בתענית (ב ע''א) מביאה מחלוקת בשאלה זו. לדעת רבי אליעזר ביום טוב הראשון של חג הסוכות, לדעת רבי יהושע מיום טוב האחרון, ואילו לדעת רבי יהודה בדעה השלישית מיום טוב האחרון של חג, ורק מתפילת המוסף. להלכה נפסק בשולחן ערוך (קיד, א) כדעת רבי יהודה, ונחלקו הראשונים מדוע מתחילים להזכיר ממוסף ולא משחרית:
א. התוספות (ד''ה העובר) הביאו בשם הירושלמי, שרוב הציבור לא הגיע להתפלל ערבית. משום כך, אם יתחילו להזכיר כבר בשחרית משיב הרוח, יחשבו האנשים שלא הגיעו לערבית שכבר התחילו אתמול בערב להזכיר, ובשנה הבאה אם הם יתפללו ערבית, יזכירו משיב הרוח שלא כהוגן ותפילתם תהיה לשווא. בדומה לכך כתב התוספות רי''ד (ג ע''א ד''ה האחרון) שרוב העם מתקבץ במוסף להתפלל, לכן עדיף לעשות את השינוי בתפילה זו. ובלשונו:
''ולי נראה, לפי שקיבוץ העם הוא בתפילת המוספין יותר מתפילת השחר, מפני שמתקבצין לשמוע קריאת ספר תורה אחר תפלת השחר, וכיוון שקורין בתורה מתפללין תפילת מוסף, הילכך תיקנו שכל שינוי תפילה לא יהא אלא בקיבוץ עם, כדי שידעו הציבור שמעתה יש לנו להתפלל בעניין אחר ממה שהתפללנו.''
ב. בעל המאור (א ע''ב בדה''ר) צעד בכיוון שונה וכתב בשם המדרש, שאין דעתו של אדם מתיישבת עליו אלא בזמן תפילת מוסף. לכן כאשר משנים מסדר התפילה הרגיל - עדיף שהשינוי יהיה במוסף ולא בשאר התפילות, וודאי כאשר מדובר בתקופה בה לא היו סידורים.
זמן שאילת גשמים
בניגוד לזמן הזכרת גשמים שמתחיל במוסף של סוכות, זמן שאילת גשמים ('ותן טל ומטר') מתחיל מאוחר יותר. הגמרא במסכת תענית (י ע''א) כותבת, שמתחילים להזכיר רק בז' בחשוון, כדי שאחרון העולים לרגל יגיע לנהר פרת (סוף גבולה של ארץ ישראל), וכך לא יימנעו מלעלות לרגל בשנה הבאה. מה הדין בזמן הזה שאין בית מקדש? נחלקו הראשונים:
א. הריטב''א (שם, ד''ה ודווקא) כתב, שאכן בזמן הזה יש לבקש גשמים כבר בסוכות, ולא לחכות לז' בחשוון. ב. הר''ן (ב ע''א בדה''ר) כתב, שאמנם מסברא נראה כדעת הריטב''א, אך כיוון שהרי''ף והרמב''ם לא סייגו שדברי רבן גמליאל נאמרו רק בזמן בית המקדש, צריך לדחוק ולומר שגם בזמן הזה יש אנשים שעולים לירושלים ברגלים, ובשבילם דוחים את הזכרת הגשמים. ובלשונו:
''אבל מה אעשה והרב אלפסי ז"ל לא הזכיר בהלכותיו פירי דדברא כלל, וכתב הא דאמר רבי אלעזר הלכה כרבן גמליאל. ומדבריהם צריך לומר דכי אפסיקא הלכתא כרבן גמליאל היינו אפילו לאחר חורבן, לפי שהיו מתאספים בכל הסביבות ברגל לירושלים כמו שעושין גם היום, ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה.''
בניגוד לארץ ישראל, בחוץ לארץ מתחילים לבקש גשם רק באזור חנוכה (שישים יום לתקופה). בטעם הדבר נימק רש''י (ד''ה ובגולה), שמכיוון שבני בבל ושאר הארצות לא צריכים גשם כמו בארץ ישראל ולפעמים אף הוא מזיק להם, אין טעם להתחיל בבקשת הגשמים כל כך מוקדם.
עם זאת, במקרה בו יש ארצות שצריכות גשם מוקדם יותר, פסק הרא''ש (תשובה ד, י) שהן יכולות להתחיל לבקש גשמים בזמן בו מבקשים בארץ ישראל. בעקבות פסק הרא''ש נקט רבי משה מרדכי כלפון (ברית כהונה מערכת הג' אות א) רבה של ג'רבא, שיש להתחיל לבקש גשמים בעירו כבר מז' בחשוון כארץ ישראל, מכיוון שהאקלים של שתי המדינות דומה.
היחס בין ארץ ישראל לחוץ לארץ
לפי מה שראינו עד עכשיו, בפשטות אין קשר בין היום בו מתחילים לבקש גשמים בארץ ישראל ליום בו מבקשים בחוץ לארץ, וכל מקום מבקש לפי מזג האוויר השורר אצלו. לכאורה, גם הזמן בו מפסיקים לבקש גשמים במדינות השונות אמור היה להיות מותאם לאקלים שבמקומן ובכל מקום יש להפסיק בזמן שונה - אך הגמרא כותבת שלא כך.
בעוד שבארץ ישראל מפסיקים לבקש גשמים כבר ביום טוב הראשון של פסח (תענית ב ע''א), הגמרא (שם יד ע''א) מביאה שבני נינווה שאלו את רבי יהודה הנשיא האם הם יכולים להמשיך לבקש גשמים עד תמוז, ורבי השיב להם שעליהם להתיישר עם מנהג בני ארץ ישראל, ואם הם רוצים לבקש גשם - שיבקשו רק בשומע תפילה.
הקושי לא מופיע רק בדברי הגמרא, אלא גם בדברי הרמב''ם. בעוד שבפירוש המשנה למסכת תענית (א, ג) כתב שבני חוץ לארץ מתחילים להזכיר גשמים בזמן בו הם צריכים, בהלכות תפילה (ב, יז) פסק, שבמקרה בו בני חוץ לארץ צריכים גשם לאחר ניסן, הם יכולים להזכיר רק בשומע תפילה (וככל יחיד הרוצה להזכיר) ולא בברכת השנים. ובלשון הרמב''ם:
''משבעה ימים במרחשוןן שואלין את הגשמים בברכת שנים כל זמן שמזכיר הגשם, במה דברים אמורים בארץ ישראל, אבל בשנער ובסוריא ובמקומות הסמוכות לאלו והדומים להן שואלין את הגשמים ביום שישים אחר תקופת תשרי. מקומות שהן צריכין לגשמים בימות החמה, כגון איי הים הרחוקים שואלין את הגשמים בעת שהן צריכין להן בשומע תפילה.''
יישוב הקושי
נחלקו הפוסקים כיצד ליישב את הקושי:
א. אפשרות ראשונה ליישב את הקושי מופיעה ברא''ש (כלל ד, י) שסבר, שיש לחלק בין מקומות יישוב נקודתיים לבין ארצות. בעוד שבמקומות בודדים כמו נינווה צריכים להתיישר כפי מנהג ארץ ישראל, מכיוון שהם לא מספיק משמעותיים כדי לקבוע זמן לעצמם. כאשר ארץ שלמה צריכה גשם, אנשי המדינה יכולים להזכיר גשמים כאשר יש להם צורך ללא התחשבות בארץ ישראל.
כך דקדק גם בדברי הרמב''ם, שבעוד שבהלכות תפילה התייחס לכך שבני חוץ לארץ צריכים להזכיר בזמן בו בני ארץ ישראל מזכירים, כתב 'מקומות שהם צריכים גשמים כגון איי הים...', בפירוש המשנה כתב הרמב''ם 'ארצות' - מוכח שיש חילוק בין גודל המקום וחשיבותו, לאפשרות להזכיר גשמים בזמנים שונים. ובלשונו:
''והמדקדק בדבריו ימצאם מכוונים, כי בפירוש המשנה כתב ארצות, לפי שיש חלוק בין ארץ ישראל לבבל לעניין שאלה והזכרה. מזה נלמד שאין נקראין רבים אלא ארץ אחת, ואותם אומרים בזמן הצריך להם שאלה בברכת השנים. אבל בחיבורו כתב ומקומות שהם צריכין גשמים בימות החמה כגון איי הים ואינם נקראים ארץ בפני עצמן, וכיחידים דמו.''
ב. הכסף משנה (תפילה שם) חלק על תירוץ הרא''ש, והקשה על דבריו. הרי כאשר הרמב''ם כותב 'שהמקומות' צריכים להזכיר כמו ארץ ישראל, הוא מזכיר בהמשך את 'איי הים', וודאי שהם נחשבים מדינה שלמה, ולמרות זאת הם כפופים לארץ ישראל.
כיצד יש ליישב את הסתירה בגמרא וברמב''ם לשיטתו? הנצי''ב (מרומי שדה שם ד''ה הא) כתב, שמפני כבודה של בבל ששם נוסדה התורה שבעל פה (ובעקבותיה גם בשאר מדינות העולם), התירו לאנשיה לבקש גשמים גם לאחר הזמן בו מבקשים בארץ ישראל - כל עוד בקשתם לא סותרת חזיתית את בקשת אנשי ארץ ישראל.
משום כך, מצד אחד אין מניעה שימשיכו לבקש טל עד שישים יום לתקופה כאשר בארץ ישראל מבקשים גשם, מכיוון שבקשת טל לא סותרת חזיתית את בקשת הגשם (ומי שאמר במקום משיב הרוח מוריד הטל - יצא). מצד שני קיימת בעיה להמשיך לבקש גשם כאשר בארץ ישראל כבר מבקשים טל, לכן כל המדינות מפסיקות לבקש גשם בניסן כמו ארץ ישראל.
להלכה
נחלקו השולחן ערוך והרמ''א איך לפסוק:
א. הבית יוסף (או''ח קיז) כתב, שמכיוון שלא נתקבלו דברי הרא''ש להלכה בקרב הפוסקים (וכפי שמציין הרא''ש בעצמו באותה תשובה), במקרה בו תושב חוץ לארץ הזכיר גשם לאחר הזמן בו מפסיקים לבקש בארץ ישראל, עליו לחזור ולהתפלל שוב, כמו כל אדם שמזכיר גשמים בקיץ שאין תפילתו תפילה.
עוד הוסיף הבית יוסף, שמכיוון שבכל זאת טוב לחוש לדעת הרא''ש, מומלץ להתפלל את התפילה החוזרת כתפילת נדבה (ועיין בדף לפרשת שמיני שנה ד'). כך מצד אחד מתפללים תפילה נוספת כדעת רוב הפוסקים, ומצד שני גם לדעת הרא''ש אין בכך ברכות לבטלה, כי מותר להתפלל תפילת נדבה, וכך פסק בשולחן ערוך (שם, ב).
ב. הרמ''א (שם) חלק על השולחן ערוך, שהרי כפי שהזכיר הבית יוסף הר''ן (תענית ב ע''א) מסכים לשיטת הרא''ש, כך שהרא''ש איננו דעת יחיד. משום כך פסק, שאמנם לכתחילה תושב חוץ לארץ יפסיק לבקש גשמים ביחד עם תושבי ארץ ישראל וכרוב הפוסקים, אך במקרה בו בכל זאת ביקש גשם בזמן שמדינתו צריכה - יסמוך על דברי הרא''ש, ואין חובה כלל להתפלל שוב
הזכרת גשמים באוסטרליה
עולה שלמסקנה בין לדעת השולחן ערוך ובין לדעת הרמ''א, אין לבקש גשמים בחוץ לארץ כאשר בארץ ישראל מבקשים טל. נחלקו האחרונים, האם דין זה נוהג גם בארצות שמזג האוויר בהם הפוך מארץ ישראל, וכאשר חורף במקום אחד קיץ במקום אחר ולהפך, כמו באוסטרליה, ברזיל ניו זילנד ועוד:
א. הרב פרנק (הר צבי א, נו) כתב, שאין משמעות לכך שמזג האוויר הפוך במקומות אלו. הוא כתב שאמנם כפי שראינו לעיל דעת הרא''ש שארצות יכולות לבקש גשמים כפי שהן צריכות, אבל הרי להלכה פסק השולחן ערוך שלא כמותם. לכן כאשר בארץ ישראל מבקשים גשם עליהם לבקש, למרות שאצלם קיץ.
ב. הרב וואזנר (שבט הלוי א, כ) חלק וסבר, שדברי השולחן ערוך שאין לבקש גשם כאשר בארץ ישראל קיץ, נאמרו רק בארצות בהן מזג האוויר פחות או יותר זהה לארץ ישראל, באירופה, סוריה ירדן וכדומה. לעומת זאת, בארצות שבהן מזג האוויר הפוך לגמרי, יש לבקש גשמים בעונת החורף שלהם וכתב שכך יורה 'אם יצטרף אליו גאון מפורסם'. ובלשונו:
''אבל אנה מצא כבודו שבמקום שנהפכו הזמנים לגמרי, בהא לא דברו הפוסקים, ולא מצאתי לשום פוסק שיאמר שאסור אז לשאול כי כל מה שדברו הפוסקים בזה היה ממדינות הסמוכים לארץ הקודש, וממדינת אירופא שכולם שווין בזה שהקיץ הוא קיץ שלנו וחורף הוא חורף שלנו אלא שזה מקדים וזה מאחר.''
ג. המנחת יצחק (ו, קעא) בדעת ביניים כתב, שבמקרה מעין זה בני חוץ לארץ צריכים לעולם לבקש טל, וכן מובא שפסק הרב נתן אדלר, רבו של החתם סופר. הסיבה שאין לבקש גשם כאשר בארץ ישראל קיץ, כיוון שאין לבקש הפוך מארץ ישראל. עם זאת, גם כאשר בארץ ישראל חורף אין לבקש גשם, שהרי באותה שעה במדינתם קיץ, ולא הגיוני לבקש גשם.
משום כך, ניתן לבקש תמיד טל, כיוון שאין נזק בירידת טל בין בקיץ ובין בחורף. כמו כן הוסיף שניתן לבקש גשם גם בברכת 'שומע תפילה' אם יש צורך בכך, שהרי אין איסור להוסיף בקשות אישיות בברכה זו.
שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה כדי שעוד אנשים יקראו[1]...
[1] מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה? מוזמן: tora2338@gmail.com