נמצאים אנו בימים מיוחדים במינם, עומדים אנו בסימן של חיזוק והתחזקות, הולך ומוסיף באור ושמחה, "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר","ולכל בני ישראל היה אור במושבותם".
לכל לראש, עומדים אנו בראש חודש אדר ב', ה"בני יששכר" אומר שהנס "פורים" היה באדר ב', כי הוא חודש יג' (13). ברקיע ישנם יב' (12) מזלות, כנגד שנים עשר חודשים. חודש אדר ב' הוא החודש השלושה עשר, וכנגדו אין מזל, כך עם ישראל למעלה מן המזלות. אמרו חכמינו ז"ל "אין מזל לישראל" ביארה תורת החסידות "אַיִן (דרגה שלמעלה מהשכל והחושים, היא) מזל לישראל".
כבר ב"הלל" אמרנו בשמחה "בצאת ישראל ממצרים", ובחודש זה מריחים אנו במיוחד את ניסי ניסן, גאולת בני ישראל ממצרים (חג החירות), שהרי "מיסמך גאולה לגאולה". ע"פ הלכה חוגגים אנו את חג הפורים דווקא באדר ב' כדי להסמיך אותו עד כמה שאפשר לגאולת ניסן (יש שייכות פנימית ביניהם).
ואם כבר "מיסמך גאולה לגאולה", עדים אנו בימים אלו ממש, ליציאת מצרים חדשה, 'בצאת ישראל מאוקראינה'. אוקראינה היא אחת המדינות המובילות בפוגרומים עלילות דם רציחות והשמדות כנגד יהודים, והנה עכשיו יהודים עולים ממנה לארץ ישראל, בהמוניהם, וזה נותן תחושה שהנה אנו נוגעים בגאולה.
חז"ל כבר אמרו "מלכויות מתגרות זו בזו, צפה לרגליו של משיח", ואם בכל הדורת זה היה נכון, עאכו"כ עכשיו כאשר מיליוני יהודים, כן ירבו, נמצאים בארץ הקודש, ארץ הגאולה. ועוד מוסיפים לעלות לארץ הקודש, "ארץ הגאולה" גם בימים אלו.
עוד זאת, מריחים את חודש ניסן גם בפרשת השבוע, שהרי בא' בניסן (בשנה השניה לצאת בני ישראל ממצרים) הוקם המשכן, כמתואר בפרשתנו, שנקרא ב"ה נחר בשבת קודש בבית הכנסת. ובסוף הפרשה נכריז כולנו ביחד ובהתלהבות: "חזק חזק ונתחזק".
הרבי מליובאוויטש ציין כמה פעמים את החשיבות של הכרזה זו, שהרי המילים הללו לא כתובות בספר תורה בפועל, ולכאורה ההיגיון אומר לסיים את הקריאה וברכתה, ואז להוסיף הוספות (אם רוצים). ובכל זאת חכמים תיקנו לומר את המילים הללו ("חזק חזק ונתחזק") בסמוך לקריאה, כאשר יש לנו ברכה לפני וברכה אחרי (סנדוויץ') ובאמצע קוראים את פסוקי התורה, ואל פסוקי התורה מצרפים ומוסיפים (השבת) החיזוק המשולש: "חזק חזק ונתחזק".
עם ישראל חזק מתמיד, ולא בגלל ה"כוחי ועוצם ידי" אלא דווקא בזכות ה"אמונה", כך אנו רואים בפרשה, משה רבינו לבדו, איש אחד מעמיד את המשכן. ולא, זה לא בגלל (כפי שאומר רש"י) שהוא היה גיבור גדול, אלא שהקב"ה אמר לו, אתה תתעסק בקרשים ואני אעזור לך, והיה נראה כאילו המשכן הוקם מאליו.
כך גם כאשר אנו מעיפים מבט לעבר אחינו בגולת אוקראינה, רואים שם יהודים חזקים, שעומדים איתן ונחושים לעזור לכל פליט. היהודים המסורים הללו, כוחם לא מגיע מהפוליטיקה, תרבות ה"כוחי ועוצם ידי". כוחם נובע מאמונה פשוטה בבורא עולם, עם תרכיז חזק של אהבת ישראל טהורה. זהו סודם של ה'שלוחים' היקרים שם.
הפרשה פותחת במילים "אלה פקודי המשכן משכן", אומר ר'בינו ש'למה י'צחקי: רמז למקדש שנתמשכן (נלקח מאיתנו - נחרב) פעמיים.
שמעתי בשיעור מהרה"ח ר' מיילך בידרמן: הרי עכשיו בונים את המשכן/בית המקדש, ולמה תיכף עושים 'תיקון חצות' על החורבן?
הוא מותיב והוא מפרק:
יכול יהודי לחשוב, אני דפוק, סתום, נכשל, נחשל, חוטא, עברין, רע, מנוול, משוקץ ומתועב. מה לי ולהשראת השכינה? האם יש לי סיכוי? מילא הצדיקים בוני המשכן, אבל אני ממחריבי המשכן, האם לא אבדה תקוותי?
וזאת עונים לו: "המשכן משכן", כבר בעת הבניה הקב"ה הכיר אותנו, וידע שסופו ליחרב, ואעפ"כ הקב"ה רוצה ובוחר דווקא בנו, במשכן כזה. הקב"ה לא בחר במלאכים.
כך עד"ז מסביר הרבי מליובאוויטש את הפסוק "ובהעלות הענן מען המשכן יסעו בני ישראל", מה המשמעות בזה?
עמוד ה"ענן" הוא סמל השכינה, דווקא כשהוא עולה ומסתלק מעל המשכן, דווקא אז "יסעו בני ישראל" דווקא כאשר יש קשיים, מתוכם צומחת ההתקדמות.
ומתוך הקושי של יהודי אוקראינה, והצמיחה שתבוא בעקבותיה בעלותם ארצה, פונים אנו להקב"ה מלב רותח: אנא ריבונו של עולם, לאחרי כל הסימנים ששלחת לנו, וקיבלנו והפנמנו אותם, אנו כבר עומדים מוכנים מצפים ומייחלים, שלח לנו כבר את משיח צדקנו עצמו, יבנה לנו את המקדש (שהתמשכן - נקלח כמשכון לבינתיים, בזמן הגלות) השלישי והנצחי ב"הר ה' יראה" הר הבית. תיכף ומיד ממ"ש.
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.
לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com